רש"י על משלי· רש״י
פרק טז
פסוק א
לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב. הוּא סוֹדֵר עֲצָתוֹ וּדְבָרָיו בְּלִבּוֹ:
וּמֵה׳ מַעֲנֵה לָשׁוֹן. כְּשֶׁבָּא לְהָשִׁיב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂכִּילוֹ בִּדְבָרָיו, אוֹ אִם זָכָה מְזַמֵּן לוֹ מַעֲנֶה טוֹב:
פסוק ב
וְתֹכֵן רוּחוֹת ה׳. וּמוֹנֶה הַלְּבָבוֹת, מִי הַטּוֹב וּמִי הָרָע:
פסוק ג
גֹּל אֶל ה׳ מַעֲשֶׂיךָ. גַּלְגֵּל וְהַשְׁלֵךְ עָלָיו צְרָכֶיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר: גֹּל אֶל ה׳ מַעֲשֶׂיךָ, הִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל כָּל צְרָכֶיךָ:
וְיִכֹּנוּ. יִתְבַּסְּסוּ וְיִתְקַיְּמוּ:
פסוק ד
כֹּל פָּעַל ה׳ לְמַעֲנֵהוּ. הַכֹּל עָשָׂה בִּשְׁבִיל קִלּוּסוֹ, כְּמוֹ ״עֱנוּ לַה׳ בְּתוֹדָה״ (תהלים קמז:ז). דָּבָר אַחֵר: לְהָעִיד עָלָיו, כְּלוֹמַר: פָּעֳלוֹ מֵעִיד עָלָיו עַל גְּבוּרוֹתָיו. שְׁנֵיהֶם בְּהַגָּדַת תְּהִלִּים:
וְגַם רָשָׁע. עָשָׂה לְהַנִּיחוֹ לְיוֹם רָעָה, וְכָל זֶה לְקִלּוּסוֹ:
פסוק ה
יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה. מִיָּד לְיָד בָּא לוֹ גְּמוּל גֹּבַהּ לִבּוֹ:
פסוק ו
וּבְיִרְאַת ה׳ סוּר מֵרָע. עַל יְדֵי יִרְאַת ה׳ סוּר מֵרָע:
פסוק ז
בִּרְצוֹת ה׳ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ. יֵרָצֶה לוֹ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֵמִים עִמּוֹ:
פסוק ט
לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ. לָלֶכֶת דֶּרֶךְ יָשָׁר:
וַה׳ יָכִין צַעֲדוֹ. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (שבת קד.): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ:
פסוק י
קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ. עַל שִׂפְתֵי חָכָם הַיּוֹשֵׁב בְּדִין:
פסוק יא
פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט וְגוֹ׳. לְשַׁלֵּם לָאָדָם כְּפָעֳלוֹ, מִשְׁפָּט יוּשְׁטִיצָ״ה בְּלַעַ״ז, פֵּרָעוֹן עֲוֹנוֹת הָאָדָם בְּפֶלֶס וּמֹאזְנַיִם:
מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ בְּאַבְנֵי כִיס מִשְׁקָלוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, הַכֹּל לְפִי פָּעֳלוֹ שֶׁל אָדָם:
פסוק יב
תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע. דָּבָר תָּעוּב הוּא לַדַּיָּנִין וְאֵין הָגוּן לָהֶם לַעֲשׂוֹת רֶשַׁע:
פסוק יד
חֲמַת מֶלֶךְ. הוּא כְּמַלְאֲכֵי מָוֶת, כִּשְׁלוּחֵי מִיתָתָם:
וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. יְפַיְּסֶנָּה:
פסוק טו
בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, חַיִּים הוּא לוֹ, לְכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ לְפָנָיו:
וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ. מִי שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לוֹ, רְצוֹנוֹ טוֹב לוֹ כְּעָב הַמֵּבִיא אֶת הַמָּטָר:
פסוק יט
טוֹב שְׁפַל רוּחַ. טוֹב לְהִתְחַבֵּר אֶת עֲנָוִים וְלִהְיוֹת אִתָּם שְׁפַל רוּחַ, מִהֱיוֹת מְחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים:
פסוק כ
מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב. הַנּוֹתֵן לֵב לְהִתְבּוֹנֵן עַל דְּבָרָיו לְפַלֵּס אֶת דְּרָכָיו יִמְצָא טוֹב:
וּבוֹטֵחַ בַּה׳ אַשְׁרָיו. כְּשֶׁהוּא מְפַלֵּס דְּרָכָיו וְרוֹאֶה בָּהּ מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סַכָּנָה אוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, וּבוֹטֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעוֹשֶׂה הַטּוֹב:
אַשְׁרָיו. הֵן אֲשׁוּרָיו שֶׁלּוֹ:
פסוק כא
לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן. שֶׁלָּמַד חָכְמָה מֵרַבּוֹ:
יִקָּרֵא נָבוֹן. סוֹפוֹ שֶׁיִּהְיֶה נָבוֹן בִּדְבָרִים, מְפֻלְפָּל בְּחָכְמָתוֹ, וְיִקְרְאוּ אוֹתוֹ נָבוֹן:
וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יוֹסִיף לֶקַח. כְּשֶׁאָדָם מַטְעִים דְּבָרָיו לְתַלְמִיד וּמַמְתִּיק דְּבָרָיו בִּטְעָמִים, יוֹסִיף לֶקַח:
פסוק כב
מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל. לִבְעָלָיו וְכֵן פִּתְרוֹן הַמִּקְרָא: שֵׂכֶל הַבְּעָלִים מְקוֹר חַיִּים הוּא לוֹ:
וּמוּסַר אֱוִילִים אִוֶּלֶת. יִסּוּרֵי אֱוִילִים עַל יְדֵי אִוֶּלֶת בָּאִים לָהֶם, וְכֵן מַשְׁמָעוֹ: הָאִוֶּלֶת יִסּוּרִין הוּא לָאֱוִילִים:
פסוק כג
לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ. לִבּוֹ מְלַמֵּד אֶת פִּיו לְדַבֵּר צָחוֹת. (וְעַל שְׂפָתָיו יוֹסִיף לִבּוֹ לֶקַח):
פסוק כד
צוּף דְּבַשׁ. מְתוֹק דְּבַשׁ, בְּרִישְׁקָ״ה בְּלַעַ״ז:
אִמְרֵי נֹעַם. דִּבְרֵי תוֹרָה:
פסוק כה
יֵשׁ דֶּרֶךְ. שֶׁהוּא יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ:
פסוק כו
עָמְלָה לוֹ. לְצָרְכּוֹ הוּא עָמֵל:
כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ. כְּשֶׁפִּיהוּ כּוֹפֵהוּ וְתוֹבֵעַ לוֹ מַאֲכָל, אָז עֲמָלוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ, שֶׁאָכַל מַה שֶּׁעָמַל כְּבָר:
פסוק כז
כּוֹרֶה רָעָה. בְּלִבּוֹ חוֹרֵשׁ הָרָע:
וְעַל. שְׂפָתָיו כְּאֵשׁ צָרָבֶת הָרָעָה כְּאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת עַל שְׂפָתָיו, עַד שֶׁמּוֹצִיאָהּ בְּפִיו וְגוֹמְרָהּ:
כְּאֵשׁ צָרָבֶת. שׂוֹרֶפֶת, כְּמוֹ ״וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים״ (יחזקאל כא:ג):
פסוק כח
וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. וְעַל יְדֵי רִיגּוּנוֹ וְתַרְעוֹמְתּוֹ מַפְרִיד מִמֶּנּוּ אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם (בראשית רבה כ:ב):
פסוק ל
עוֹצֶה עֵינָיו. לְשׁוֹן קְרִיצָה, וְכֵן ״אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי״ (תהילים לב:ח):
כִּלָּה רָעָה. כְּמוֹ ״כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה וְגוֹמֵר״ (אסתר ז:ז), וְגוֹרֵם לָבֹא רָעָה לָעוֹלָם:
פסוק לא
בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא. עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מַאֲרִיכִין יְמֵיהֶם:
פסוק לב
וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ. כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ (אבות ד:א):
פסוק לג
בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל. בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָדָם מֵטִיל גּוֹרָל:
וּמֵה׳ כָּל מִשְׁפָּטוֹ. לִבְרוֹר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֶלְקוֹ: