אור ברסלב

רש"י על משלי· רש״י

פרק טז

פרק טו

פסוק א

לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב. הוּא סוֹדֵר עֲצָתוֹ וּדְבָרָיו בְּלִבּוֹ:

וּמֵה׳ מַעֲנֵה לָשׁוֹן. כְּשֶׁבָּא לְהָשִׁיב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂכִּילוֹ בִּדְבָרָיו, אוֹ אִם זָכָה מְזַמֵּן לוֹ מַעֲנֶה טוֹב:

פסוק ב

וְתֹכֵן רוּחוֹת ה׳. וּמוֹנֶה הַלְּבָבוֹת, מִי הַטּוֹב וּמִי הָרָע:

פסוק ג

גֹּל אֶל ה׳ מַעֲשֶׂיךָ. גַּלְגֵּל וְהַשְׁלֵךְ עָלָיו צְרָכֶיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר: גֹּל אֶל ה׳ מַעֲשֶׂיךָ, הִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל כָּל צְרָכֶיךָ:

וְיִכֹּנוּ. יִתְבַּסְּסוּ וְיִתְקַיְּמוּ:

פסוק ד

כֹּל פָּעַל ה׳ לְמַעֲנֵהוּ. הַכֹּל עָשָׂה בִּשְׁבִיל קִלּוּסוֹ, כְּמוֹ ״עֱנוּ לַה׳ בְּתוֹדָה״ (תהלים קמז:ז). דָּבָר אַחֵר: לְהָעִיד עָלָיו, כְּלוֹמַר: פָּעֳלוֹ מֵעִיד עָלָיו עַל גְּבוּרוֹתָיו. שְׁנֵיהֶם בְּהַגָּדַת תְּהִלִּים:

וְגַם רָשָׁע. עָשָׂה לְהַנִּיחוֹ לְיוֹם רָעָה, וְכָל זֶה לְקִלּוּסוֹ:

פסוק ה

יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה. מִיָּד לְיָד בָּא לוֹ גְּמוּל גֹּבַהּ לִבּוֹ:

פסוק ו

וּבְיִרְאַת ה׳ סוּר מֵרָע. עַל יְדֵי יִרְאַת ה׳ סוּר מֵרָע:

פסוק ז

בִּרְצוֹת ה׳ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ. יֵרָצֶה לוֹ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֵמִים עִמּוֹ:

פסוק ט

לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ. לָלֶכֶת דֶּרֶךְ יָשָׁר:

וַה׳ יָכִין צַעֲדוֹ. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (שבת קד.): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ:

פסוק י

קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ. עַל שִׂפְתֵי חָכָם הַיּוֹשֵׁב בְּדִין:

פסוק יא

פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט וְגוֹ׳. לְשַׁלֵּם לָאָדָם כְּפָעֳלוֹ, מִשְׁפָּט יוּשְׁטִיצָ״ה בְּלַעַ״ז, פֵּרָעוֹן עֲוֹנוֹת הָאָדָם בְּפֶלֶס וּמֹאזְנַיִם:

מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ בְּאַבְנֵי כִיס מִשְׁקָלוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, הַכֹּל לְפִי פָּעֳלוֹ שֶׁל אָדָם:

פסוק יב

תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע. דָּבָר תָּעוּב הוּא לַדַּיָּנִין וְאֵין הָגוּן לָהֶם לַעֲשׂוֹת רֶשַׁע:

פסוק יד

חֲמַת מֶלֶךְ. הוּא כְּמַלְאֲכֵי מָוֶת, כִּשְׁלוּחֵי מִיתָתָם:

וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. יְפַיְּסֶנָּה:

פסוק טו

בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, חַיִּים הוּא לוֹ, לְכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ לְפָנָיו:

וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ. מִי שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לוֹ, רְצוֹנוֹ טוֹב לוֹ כְּעָב הַמֵּבִיא אֶת הַמָּטָר:

פסוק יט

טוֹב שְׁפַל רוּחַ. טוֹב לְהִתְחַבֵּר אֶת עֲנָוִים וְלִהְיוֹת אִתָּם שְׁפַל רוּחַ, מִהֱיוֹת מְחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים:

פסוק כ

מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב. הַנּוֹתֵן לֵב לְהִתְבּוֹנֵן עַל דְּבָרָיו לְפַלֵּס אֶת דְּרָכָיו יִמְצָא טוֹב:

וּבוֹטֵחַ בַּה׳ אַשְׁרָיו. כְּשֶׁהוּא מְפַלֵּס דְּרָכָיו וְרוֹאֶה בָּהּ מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סַכָּנָה אוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, וּבוֹטֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעוֹשֶׂה הַטּוֹב:

אַשְׁרָיו. הֵן אֲשׁוּרָיו שֶׁלּוֹ:

פסוק כא

לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן. שֶׁלָּמַד חָכְמָה מֵרַבּוֹ:

יִקָּרֵא נָבוֹן. סוֹפוֹ שֶׁיִּהְיֶה נָבוֹן בִּדְבָרִים, מְפֻלְפָּל בְּחָכְמָתוֹ, וְיִקְרְאוּ אוֹתוֹ נָבוֹן:

וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יוֹסִיף לֶקַח. כְּשֶׁאָדָם מַטְעִים דְּבָרָיו לְתַלְמִיד וּמַמְתִּיק דְּבָרָיו בִּטְעָמִים, יוֹסִיף לֶקַח:

פסוק כב

מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל. לִבְעָלָיו וְכֵן פִּתְרוֹן הַמִּקְרָא: שֵׂכֶל הַבְּעָלִים מְקוֹר חַיִּים הוּא לוֹ:

וּמוּסַר אֱוִילִים אִוֶּלֶת. יִסּוּרֵי אֱוִילִים עַל יְדֵי אִוֶּלֶת בָּאִים לָהֶם, וְכֵן מַשְׁמָעוֹ: הָאִוֶּלֶת יִסּוּרִין הוּא לָאֱוִילִים:

פסוק כג

לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ. לִבּוֹ מְלַמֵּד אֶת פִּיו לְדַבֵּר צָחוֹת. (וְעַל שְׂפָתָיו יוֹסִיף לִבּוֹ לֶקַח):

פסוק כד

צוּף דְּבַשׁ. מְתוֹק דְּבַשׁ, בְּרִישְׁקָ״ה בְּלַעַ״ז:

אִמְרֵי נֹעַם. דִּבְרֵי תוֹרָה:

פסוק כה

יֵשׁ דֶּרֶךְ. שֶׁהוּא יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ:

פסוק כו

עָמְלָה לוֹ. לְצָרְכּוֹ הוּא עָמֵל:

כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ. כְּשֶׁפִּיהוּ כּוֹפֵהוּ וְתוֹבֵעַ לוֹ מַאֲכָל, אָז עֲמָלוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ, שֶׁאָכַל מַה שֶּׁעָמַל כְּבָר:

פסוק כז

כּוֹרֶה רָעָה. בְּלִבּוֹ חוֹרֵשׁ הָרָע:

וְעַל. שְׂפָתָיו כְּאֵשׁ צָרָבֶת הָרָעָה כְּאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת עַל שְׂפָתָיו, עַד שֶׁמּוֹצִיאָהּ בְּפִיו וְגוֹמְרָהּ:

כְּאֵשׁ צָרָבֶת. שׂוֹרֶפֶת, כְּמוֹ ״וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים״ (יחזקאל כא:ג):

פסוק כח

וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. וְעַל יְדֵי רִיגּוּנוֹ וְתַרְעוֹמְתּוֹ מַפְרִיד מִמֶּנּוּ אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם (בראשית רבה כ:ב):

פסוק ל

עוֹצֶה עֵינָיו. לְשׁוֹן קְרִיצָה, וְכֵן ״אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי״ (תהילים לב:ח):

כִּלָּה רָעָה. כְּמוֹ ״כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה וְגוֹמֵר״ (אסתר ז:ז), וְגוֹרֵם לָבֹא רָעָה לָעוֹלָם:

פסוק לא

בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא. עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מַאֲרִיכִין יְמֵיהֶם:

פסוק לב

וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ. כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ (אבות ד:א):

פסוק לג

בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל. בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָדָם מֵטִיל גּוֹרָל:

וּמֵה׳ כָּל מִשְׁפָּטוֹ. לִבְרוֹר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֶלְקוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה