רש"י על משלי· רש״י
פרק טו · פסוק יז
מִשּׁוֹר אָבוּס. שֶׁאוֹבְסִין לוֹ הַמַּאֲכָל בְּפִיו עַל כָּרְחוֹ כְּדֵי לְפַטְּמוֹ, וְכֵן ״בַּרְבֻּרִים אֲבוּסִים״ (מלכים א ד:כג). וְיֵשׁ לְמוֹשְׁלוֹ כְּנֶגֶד קֹמֶץ מְעַט שֶׁל עָנִי שֶׁחָבִיב מִשּׁוֹר חַטָּאת שֶׁל רָשָׁע. דָּבָר אַחֵר: טוֹב אֲרֻחַת יָרָק לָתֵת לֶעָנִי, וְאַהֲבָה שָׁם לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים יָפוֹת מִשּׁוֹר אָבוּס לְהַאֲכִילוֹ בָּשָׂר שָׁמֵן וְיַרְאֵנוּ פָּנִים זוֹעֲפוֹת: