רש"י על משלי· רש״י
פרק טו · פסוק ד
וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ. כְּשֶׁיְּסַלֵּף בַּלָּשׁוֹן, סוֹפָהּ לְהָבִיא עָלָיו שֶׁבֶר הַבָּא בְּרוּחַ קָדִים, הַמּוּכָנָה לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה״ (שמות יד:כא), ״בְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם״ (ירמיה יח:יז), ״בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ״ (תהלים מח:ח):