אור ברסלב

רש"י על משלי· רש״י

פרק ח

פרק ז

פסוק א

הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא. הֲלֹא הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת אֲלֵיכֶם דְּבָרִים הָאֲמוּרִים לְמַטָּה בָּעִנְיָן:

פסוק ג

לְפִי קָרֶת. תִּקְרָה הַנְּתוּנָה עַל הַשַּׁעַר, וְיוֹשְׁבִים עָלֶיהָ:

תָּרֹנָּה. תִּזְעַקְנָה. וּמָה הִיא אוֹמֶרֶת? אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא:

פסוק ו

שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר. דִּבְרֵי נְגִידוּת וַחֲשִׁיבוּת:

פסוק ח

נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ. עַקְמוּמִיּוּת:

פסוק י

מֵחָרוּץ. מִמִּינֵי הַזָּהָב הוּא:

פסוק יא

מִפְּנִינִים. מַרְגָּלִיּוֹת:

לֹא יִשְׁווּ בָהּ. לֹא יִדְמוּ לְשָׁוְיָהּ:

פסוק יב

שָׁכַנְתִּי עָרְמָה. אֵצֶל עָרְמָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלָּמַד אָדָם תּוֹרָה, נִכְנַס בּוֹ עַרְמִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר (סוטה כא:):

פסוק יג

יִרְאַת ה׳ שְׂנֹאת רָע. זֶהוּ הַמּוּסָר שֶׁהַחָכְמָה מַכְרֶזֶת לַבְּרִיּוֹת:

פסוק טו

בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. שֶׁהַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲנִי מְלַמְּדָם:

פסוק יז

אֵהַב. כְּמוֹ אֶאֱהַב:

אֹהֲבַי. אֹהֲבֶיהָ כְּתִיב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אֹהֲבֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה אֵהָב. זוֹ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אַהֲרֹן, בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן:

יִמְצָאֻנְנִי. נוּ״ן יְתֵרָה: חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה אַמְצִיאֶנּוּ:

פסוק כא

לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. יֵשׁ אִתִּי נַחֲלָה רַבָּה:

פסוק כב

רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. קוֹדֶם בְּרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם (פסחים נד.):

פסוק כג

נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ. לְשׁוֹן נְסִיכֵי בְּנֵי אָדָם (מיכה ה:ד):

פסוק כד

חוֹלָלְתִּי. נִבְרֵאתִי:

פסוק כה

בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ. בְּתוֹךְ הַמָּיִם:

פסוק כו

אֶרֶץ וְחוּצוֹת. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר אֲרָצוֹת (תענית י.):

וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל. אָדָם הָרִאשׁוֹן (סנהדרין לח.):

פסוק כז

בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם. כְּשֶׁרָקַע חוּג הָאָרֶץ עַל הַמַּיִם, חֹק גְּבוּל בַּל יַעֲבֹר:

חוּג. לְשׁוֹן הֶקֵּף, כְּמוֹ ״וּבַמְּחוּגָה יְתָאֲרֵהוּ״ (ישעיה מד:יג). קוֹנְפָּא״שׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק כח

בַּעֲזוֹז. כְּשֶׁהִגְבִּיר מַעְיְנוֹת תְּהוֹם:

פסוק כט

בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ. וְגָזַר עַל יַם סוּף כְּשֶׁבְּרָאוֹ, עַל מְנָת לְהִבָּקַע לִפְנֵי מֹשֶׁה (שמות יד:כא):

בְּחֻקּוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ. בְּחִקָּתוֹ, מִלְּשׁוֹן חֻקּוֹ; כְּמוֹ ״עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ״ (ישעיה מט:טז); וְכֵן ״וּמֵחֵיק הָאָרֶץ״ (יחזקאל מג:יד):

פסוק ל

אָמוֹן. גְּדֵלָה אֶצְלוֹ, לְשׁוֹן ״הָאֲמוּנִים עֲלֵי תוֹלָע״ (איכה ד:ה):

יוֹם יוֹם. אַלְפַּיִם שָׁנָה (תהלים צ:ד; ויקרא רבה יט:א):

פסוק לא

מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ. כָּל דּוֹרוֹת הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ מֵאָדָם וְעַד נֹחַ וּמִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם הָיִיתִי מְשַׂחֶקֶת עֲלֵיהֶם:

וְשַׁעֲשֻׁעַי. צָפִיתִי עַד בֹּא דּוֹר הַמִּדְבָּר וִיקַבְּלוּנִי:

פסוק לב

וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי:

פסוק לג

וְאַל תִּפְרָעוּ. וְאַל תְּבַטְּלוּ מוּסָרִי:

פסוק לד

לִשְׁקֹד. לִשְׁמֹר:

עַל דַּלְתוֹתַי. לְהִכָּנֵס רִאשׁוֹן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּלְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלָצֵאת אַחֲרוֹן:

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה