רש"י על משלי· רש״י
פרק ח
פסוק א
הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא. הֲלֹא הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת אֲלֵיכֶם דְּבָרִים הָאֲמוּרִים לְמַטָּה בָּעִנְיָן:
פסוק ג
לְפִי קָרֶת. תִּקְרָה הַנְּתוּנָה עַל הַשַּׁעַר, וְיוֹשְׁבִים עָלֶיהָ:
תָּרֹנָּה. תִּזְעַקְנָה. וּמָה הִיא אוֹמֶרֶת? אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא:
פסוק ו
שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר. דִּבְרֵי נְגִידוּת וַחֲשִׁיבוּת:
פסוק ח
נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ. עַקְמוּמִיּוּת:
פסוק י
מֵחָרוּץ. מִמִּינֵי הַזָּהָב הוּא:
פסוק יא
מִפְּנִינִים. מַרְגָּלִיּוֹת:
לֹא יִשְׁווּ בָהּ. לֹא יִדְמוּ לְשָׁוְיָהּ:
פסוק יב
שָׁכַנְתִּי עָרְמָה. אֵצֶל עָרְמָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלָּמַד אָדָם תּוֹרָה, נִכְנַס בּוֹ עַרְמִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר (סוטה כא:):
פסוק יג
יִרְאַת ה׳ שְׂנֹאת רָע. זֶהוּ הַמּוּסָר שֶׁהַחָכְמָה מַכְרֶזֶת לַבְּרִיּוֹת:
פסוק טו
בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. שֶׁהַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲנִי מְלַמְּדָם:
פסוק יז
אֵהַב. כְּמוֹ אֶאֱהַב:
אֹהֲבַי. אֹהֲבֶיהָ כְּתִיב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אֹהֲבֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה אֵהָב. זוֹ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אַהֲרֹן, בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן:
יִמְצָאֻנְנִי. נוּ״ן יְתֵרָה: חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה אַמְצִיאֶנּוּ:
פסוק כא
לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. יֵשׁ אִתִּי נַחֲלָה רַבָּה:
פסוק כב
רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. קוֹדֶם בְּרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם (פסחים נד.):
פסוק כג
נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ. לְשׁוֹן נְסִיכֵי בְּנֵי אָדָם (מיכה ה:ד):
פסוק כד
חוֹלָלְתִּי. נִבְרֵאתִי:
פסוק כה
בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ. בְּתוֹךְ הַמָּיִם:
פסוק כו
אֶרֶץ וְחוּצוֹת. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר אֲרָצוֹת (תענית י.):
וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל. אָדָם הָרִאשׁוֹן (סנהדרין לח.):
פסוק כז
בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם. כְּשֶׁרָקַע חוּג הָאָרֶץ עַל הַמַּיִם, חֹק גְּבוּל בַּל יַעֲבֹר:
חוּג. לְשׁוֹן הֶקֵּף, כְּמוֹ ״וּבַמְּחוּגָה יְתָאֲרֵהוּ״ (ישעיה מד:יג). קוֹנְפָּא״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק כח
בַּעֲזוֹז. כְּשֶׁהִגְבִּיר מַעְיְנוֹת תְּהוֹם:
פסוק כט
בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ. וְגָזַר עַל יַם סוּף כְּשֶׁבְּרָאוֹ, עַל מְנָת לְהִבָּקַע לִפְנֵי מֹשֶׁה (שמות יד:כא):
בְּחֻקּוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ. בְּחִקָּתוֹ, מִלְּשׁוֹן חֻקּוֹ; כְּמוֹ ״עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ״ (ישעיה מט:טז); וְכֵן ״וּמֵחֵיק הָאָרֶץ״ (יחזקאל מג:יד):
פסוק ל
אָמוֹן. גְּדֵלָה אֶצְלוֹ, לְשׁוֹן ״הָאֲמוּנִים עֲלֵי תוֹלָע״ (איכה ד:ה):
יוֹם יוֹם. אַלְפַּיִם שָׁנָה (תהלים צ:ד; ויקרא רבה יט:א):
פסוק לא
מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ. כָּל דּוֹרוֹת הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ מֵאָדָם וְעַד נֹחַ וּמִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם הָיִיתִי מְשַׂחֶקֶת עֲלֵיהֶם:
וְשַׁעֲשֻׁעַי. צָפִיתִי עַד בֹּא דּוֹר הַמִּדְבָּר וִיקַבְּלוּנִי:
פסוק לב
וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי:
פסוק לג
וְאַל תִּפְרָעוּ. וְאַל תְּבַטְּלוּ מוּסָרִי:
פסוק לד
לִשְׁקֹד. לִשְׁמֹר:
עַל דַּלְתוֹתַי. לְהִכָּנֵס רִאשׁוֹן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּלְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלָצֵאת אַחֲרוֹן: