רש"י על משלי· רש״י
פרק ז · פסוק י
וְהִנֵּה אִשָּׁה. כְּמַשְׁמָעָהּ. דָּבָר אַחֵר: אֶחָד מִן אֶפִּיקוֹרְסִים:
שִׁית זוֹנָה. כְּמוֹ ״שְׁתוֹתֵיהֶם״ (שמואל ב י:ד), כְּלוֹמַר: עֶרְוַת זוֹנָה:
וּנְצוּרַת לֵב. כְּמוֹ ״עִיר נְצוּרָה״ (ישעיה א:ח) הַמּוּקֶּפֶת כַּרְכּוֹם, וְכֵן לִבָּהּ שֶׁל זוֹ מוּקֶּפֶת זִמָּה אִוֶּלֶת: