רש"י על משלי· רש״י
פרק ד · פסוק ד
וַיּוֹרֵנִי. עַל כָּךְ וַיּוֹכִיחֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ דְבָרַי לִבֶּךָ. וּלְפִי שֶׁהוֹכִיחֵנִי בִּדְבָרִים אֵלּוּ, לְכָךְ אֲנִי מַזְהִירְכֶם עַל כָּךְ (רבי יוסף קרא). דָּבָר אַחֵר: כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, הַנָּבִיא אוֹמֵר: בֵּן הָיִיתִי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִשְׁרָה רוּחוֹ עָלַי. וּמָצִינוּ שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה בֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְגוֹ׳״ (שמואל ב ז:יד):
רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי. לְאֻמָּתִי אֲנִי נִבְחָר וְחָבִיב כְּבֵן רַךְ וְיָחִיד, לְכָךְ וַיּוֹרֵנִי אָבִי: