רש"י על משלי· רש״י
פרק ג · פסוק יד
כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף. כָּל חִלּוּפִין שֶׁאָדָם מַחֲלִיף בִּסְחוֹרָה, זֶה נוֹטֵל זֶה וְזֶה נוֹטֵל זֶה. אֲבָל הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: שְׁנֵה לִי פִּרְקְךָ וַאֲנִי אֶשְׁנֶה לְךָ פִּרְקִי, נִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד:
חָרוּץ. מִין זָהָב הוּא: