אור ברסלב

רש"י על משלי· רש״י

פרק ג

פרק ב

פסוק ב

אֹרֶךְ יָמִים וְגוֹ׳ וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ. תּוֹרָתִי וּמִצְווֹתַי:

פסוק ה

בְּטַח אֶל ה׳. וּפַזֵּר מְעוֹתֶיךָ לְבַקֵּשׁ לְךָ רַב לִלְמֹד מִמֶּנּוּ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:

פסוק ז

אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ. לִהְיוֹת מוֹאֵס בְּדִבְרֵי מוֹכִיחֶךָ:

פסוק ח

רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ. הַחָכְמָה. שָׁרֶּךָ כְּמוֹ ״שָׁרְרֵךְ״ (שיר השירים ז:ג), וְזֶהוּ טִיבּוּרֶךָ:

וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. הוּא הַמֹּחַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה״ (איוב כא:כד):

פסוק ט

מֵהוֹנֶךָ. מִכָּל מַה שֶּׁחֲנָנְךָ, אֲפִלּוּ מִקּוֹל עָרֵב. (אַל תִּקְרִי מֵהוֹנֶךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנֶךָ):

וּמֵרֵאשִׁית. אֵלּוּ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:

פסוק יא

מוּסַר ה׳ בְּנִי אַל תִּמְאָס. אִם יָבוֹאוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִין, יִהְיוּ חֲבִיבִין עָלֶיךָ (תנחומא, יתרו טז):

וְאַל תָּקֹץ. מִלְּשׁוֹן ״קַצְתִּי בְחַיַּי״ (בראשית כז:מו):

פסוק יב

וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. שֶׁרוֹצֶה בִּבְנוֹ לְהֵיטִיב לוֹ וִיפַיְּסֵהוּ לְאַחַר שֶׁמַּכֵּהוּ בַּשֵּׁבֶט, כֵּן יֶעֱרַב לְךָ הַטּוֹבָה אַחַר הַמַּכָּה:

פסוק יג

אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. שֶׁלּוֹמֵד חָכְמָה עַד שֶׁשְּׁגוּרָה הִיא לְהוֹצִיא מִפִּיו:

פסוק יד

כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף. כָּל חִלּוּפִין שֶׁאָדָם מַחֲלִיף בִּסְחוֹרָה, זֶה נוֹטֵל זֶה וְזֶה נוֹטֵל זֶה. אֲבָל הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: שְׁנֵה לִי פִּרְקְךָ וַאֲנִי אֶשְׁנֶה לְךָ פִּרְקִי, נִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד:

חָרוּץ. מִין זָהָב הוּא:

פסוק טו

וְכָל־חֲפָצֶיךָ. כָּל חֲמֻדּוֹתֶיךָ:

לֹא יִשְׁווּ בָהּ. לֹא יִהְיוּ שָׁוִין בְּשָׁוְיָהּ וְדָמֵיהֶן בְּדָמֶיהָ:

פסוק טז

בִּימִינָהּ. לַמְּיַמִּינִים בָּהּ וְעוֹסְקִים בָּהּ לִשְׁמָהּ, אֹרֶךְ יָמִים, וְכָל שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְלַמַּשְׂמִאילִים בָּהּ, שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, מִכָּל מָקוֹם עֹשֶׁר וְכָבוֹד יֵשׁ (שבת סג.):

פסוק יח

לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. לָאוֹחֲזִים בָּהּ, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ״ (שמות ד:ד):

וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. הַמִּתְקָרְבִים לָהּ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן תְּמִיכָה שֶׁבְּסֵפֶר זֶה – שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ:

פסוק יט

ה׳ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְהִיא הַתּוֹרָה וְהִיא הַתְּבוּנָה וְהוּא הַדַּעַת. וְאַחַר שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִבְרָא בָהֶם, לְכָךְ:

פסוק כ

יִרְעֲפוּ. כְּמוֹ יַטִּיפוּ:

פסוק כא

אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ. אַל יִתְעַקְּמוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ לַהֲסִירָם מִכְּנֶגְדְּךָ:

פסוק כב

וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ. שֶׁהֲרֵי עֵץ חַיִּים הוּא:

וְחֵן לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ. שֶׁהֲרֵי זֶה שִׁבְחָהּ הָאָמוּר לְמַעְלָה ״וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ״ (משלי א:ט):

פסוק כג

לֹא תִגּוֹף. לְשׁוֹן כִּשָּׁלוֹן, אצופי״ר בְּלַעַ״ז, וְכֵן ״פֶּן תִּגּוֹף בָּאֶבֶן״ (תהלים צא:יב), וְכֵן ״בְּטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם״ (ירמיה יג:טז), וְכֵן ״וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה״ (שמות כא:כב):

פסוק כד

וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. וְתִנְעַם שְׁנָתְךָ כְּשֶׁתִּישַׁן, שֶׁלֹּא תִירָא מִפַּחַד פִּתְאוֹם:

פסוק כה

וּמִשּׁוֹאַת. כְּשֶׁתָּבוֹא עַל הָרְשָׁעִים:

פסוק כו

כִּי ה׳ יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ. בְּמִבְטַחֲךָ. דָּבָר אַחֵר: בַּדְּבָרִים שֶׁאַתָּה כְּסִיל בָּהֶן. כָּךְ מָצָאתִי בִּירוּשַׁלְמִי (פאה א:א):

פסוק כז

אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו. אִם רָאִיתָ חֲבֵירְךָ חָפֵץ לְהֵיטִיב לָעֲנִיִּים, אַל תִּמְנָעֵהוּ:

בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְךָ. לְהַחֲדִילוֹ. דָּבָר אַחֵר: אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, אַל תִּמְנַע צְדָקָה מִן הֶעָנִי, בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְךָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, שֶׁמָּא יָבוֹא יוֹם וְאֵין לְאֵל יָדְךָ:

פסוק כח

וְכֵן אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ. לֶעָנִי:

וְיֵשׁ אִתָּךְ. מַה שֶּׁתִּתֵּן לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (בבא מציעא קי:): לֵךְ וָשׁוּב; עַל ״שְׂכַר שָׂכִיר״ (דברים טו:יח):

פסוק כט

אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ. אַל תַּחְשֹׁב. וְאֵינוֹ זָז מִמַּשְׁמָעוּת חֲרִישָׁה: מַה דֶּרֶךְ הַחוֹרֵשׁ – מֵכִין מָקוֹם לִזְמַן הַזְּרִיעָה, אַף הַחוֹשֵׁב רָעָה מֵכִין מָקוֹם תַּחְבּוּלוֹת בְּלִבּוֹ, אֵיךְ יַעֲמֹד וְיַעֲשֶׂנָּה:

פסוק ל

אַל תָּרִיב עִם אָדָם. לְהִתְלוֹנֵן עָלָיו:

אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה. שֶׁעָבַר עַל הַמִּצְוָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ (ויקרא יט:יח). וּמִי שֶׁהוּא רָשָׁע, רַשַּׁאי אַתָּה לְשָׂנְאוֹ:

פסוק לא

אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס. לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו, אִם תִּרְאֵהוּ מַצְלִיחַ:

פסוק לב

כִּי תוֹעֲבַת ה׳ נָלוֹז. מְעֻוָּת בִּדְרָכָיו:

וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ. וְעִם יְשָׁרִים סוֹדוֹ:

פסוק לד

אִם לַלֵּצִים. אָדָם נִמְשָׁךְ אַחֲרֵיהֶם, לְסוֹף אַף הוּא יִהְיֶה לֵץ עִמָּהֶם:

וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן. אִם לַעֲנָוִים יִתְחַבֵּר, סוֹף שֶׁיִּתְּנוּ מַעֲשָׂיו חֵן בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּרִיּוֹת:

פסוק לה

כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. לְעַצְמוֹ מַפְרִישׁ קָלוֹן לְחֶלְקוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה