רש"י על משלי· רש״י
פרק ב
פסוק א
בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי. בְּנִי תִּהְיֶה אִם תִּקַּח אֲמָרָי:
פסוק ב
לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה. לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה:
פסוק ה
אָז תָּבִין יִרְאַת ה׳. מוּסָב עַל עִנְיָן שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁאָמַר כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא:
פסוק ו
כִּי ה׳ יִתֵּן חָכְמָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁגְּדוֹלָה הִיא, שֶׁהֲרֵי נִתְּנָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ אַתָּה צָרִיךְ לִקְנוֹתָהּ:
פסוק ז
יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה. גְּנָזָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶצְלוֹ (תנחומא, לך לך יא) עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ דּוֹרוֹת עַד שֶׁנְּתָנָהּ לְדוֹר הַמִּדְבָּר:
מָגֵן לְהוֹלְכֵי תֹם. (יִצְפֹּן מָגֵן לְהוֹלְכֵי תֹם), כְּלוֹמַר: וְהִיא תִּהְיֶה לְךָ לְמָגֵן:
פסוק ח
לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט. שֶׁעַל יָדָהּ יִנְצְרוּ אָרְחוֹת מִשְׁפָּט, וְהוּא דֶּרֶךְ חֲסִידָיו יִשְׁמֹר. שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ:
פסוק יא
מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ. הַתּוֹרָה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ:
פסוק יב
מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת. הֵם הָאֶפִּיקוֹרְסִין שֶׁמַּטְעִין אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֱמוּנָתָן וּמְהַפְּכִין אֶת הַתּוֹרָה לְרָעָה:
פסוק טו
וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם. כָּל לְשׁוֹן ׳נָלוֹז׳ לְשׁוֹן ׳עַקְמִימוּת׳ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא סָמוּךְ לְ׳עִקֵּשׁ׳ (משלי ד:כד), וְ׳עִקֵּשׁ׳ הוּא לְשׁוֹן ׳עָקוֹם׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר״ (ישעיה מב:טז):
וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם. הֵם עֲקוּמִים בְּדַרְכֵיהֶם הַמְקֻלְקָלִים:
פסוק טז
מֵאִשָּׁה זָרָה. מִכְּנֵסִיָּה שֶׁל אֲפִיקוֹרְסוּת וְהִיא הַמִּינוּת. וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר, שֶׁלֹּא דִּבֵּר אֶלָּא עַל הַמְנָאֶפֶת מַמָּשׁ, כִּי מַה שִּׁבְחָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאָמַר כָּאן לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה וְלֹא מֵעֲבֵירָה אַחֶרֶת? אֶלָּא זוֹ מִינוּת, שֶׁהוּא פְּרִיקַת עֹל שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת:
פסוק יח
כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ. מוּסָב עַל לְהַצִּילְךָ וְגוֹ׳, כִּי תָבֹא אֶל בֵּיתָהּ, יָשַׁח וּמַחֲלִיק כְּמִדְרוֹן הַיּוֹרֵד אֶל מָוֶת. וְהַתּוֹרָה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ מִנְּפִילָה זוֹ, הֲרֵי דָּבָר גָּדוֹל הוּא לְךָ:
רְפָאִים. נִרְפִּים מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְנֶעֱזָבִים מֵאֵין סוֹמֵךְ, עַד שֶׁנּוֹפְלִים בַּגֵּיהִנֹּם:
פסוק יט
לֹא יְשׁוּבוּן. יִקְשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה וְלַחֲזֹר בָּהֶם:
פסוק כ
לְמַעַן תֵּלֵךְ. מוּסָב עַל הַמִּקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָעָה, לְמַעַן הוֹלִיכְךָ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים:
פסוק כא
כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ. לָעוֹלָם הַבָּא:
יִוָּתְרוּ בָהּ. כְּשֶׁיֵּרְדוּ רְשָׁעִים לְגֵיהִנֹּם: