רש"י על משלי· רש״י
פרק ב · פסוק טו
וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם. כָּל לְשׁוֹן ׳נָלוֹז׳ לְשׁוֹן ׳עַקְמִימוּת׳ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא סָמוּךְ לְ׳עִקֵּשׁ׳ (משלי ד:כד), וְ׳עִקֵּשׁ׳ הוּא לְשׁוֹן ׳עָקוֹם׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר״ (ישעיה מב:טז):
וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם. הֵם עֲקוּמִים בְּדַרְכֵיהֶם הַמְקֻלְקָלִים: