רש"י על מלכים ב· רש״י
פרק ד · פסוק ד
וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת. כְּבוֹד הַנֵּס הוּא לָבֹא בְּהֶצְנֵעַ.
וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי. מִלְּפָנַיִךְ, וְתִתְּנִי כְּלִי אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לְמַלּאוֹתוֹ, וּצְלוֹחִית הַשֶּׁמֶן לֹא תָזִיזִי מִמְּקוֹמוֹ, לְפִי שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֵׂהוּ כְּמַעְיָן, וְאֵין דֶּרֶךְ מַעְיָן לְזוּזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, מִדְרַשׁ אַגָּדָה שָׁמַעְתִּי.