אור ברסלב

רש"י על מלכים ב· רש״י

פרק ד

פרק ג

פסוק א

מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים. אֵשֶׁת עוֹבַדְיָה הָיְתָה. כָּל 'בְּנֵי הַנְּבִיאִים' שֶׁבַּמִּקְרָא, תַּרְגּוּמוֹ: תַּלְמִידֵי נְבִיַּיָּא.

וְהַנּשֶׁה. הוּא יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב, שֶׁהָיָה מַלְוֵהוּ בְּרִבִּית מַה שֶּׁזָּן אֶת הַנְּבִיאִים בִּימֵי אָבִיו, בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרוֹעָיו, שֶׁפָּשְׁטוּ לִטֹּל רִבִּית.

פסוק ב

אָסוּךְ שָׁמֶן. כְּדֵי סִיכַת שֶׁמֶן, וְהָאָלֶ"ף בַּתֵּבָה מִן הַיְּסוֹד, כְּמוֹ אָלֶ"ף שֶל וְאַחְוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם, וְהָאָלֶ"ף שֶׁל אִבְחַת חָרֶב.

פסוק ד

וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת. כְּבוֹד הַנֵּס הוּא לָבֹא בְּהֶצְנֵעַ.

וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי. מִלְּפָנַיִךְ, וְתִתְּנִי כְּלִי אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לְמַלּאוֹתוֹ, וּצְלוֹחִית הַשֶּׁמֶן לֹא תָזִיזִי מִמְּקוֹמוֹ, לְפִי שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֵׂהוּ כְּמַעְיָן, וְאֵין דֶּרֶךְ מַעְיָן לְזוּזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, מִדְרַשׁ אַגָּדָה שָׁמַעְתִּי.

פסוק ה

הֵם מַגִּישִׁים אֵלֶיהָ. הַכֵּלִים.

פסוק ו

וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן. מִלָּבֹא עוֹד, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הוֹקִיר שַׁעַר הַשֶּׁמֶן.

פסוק ז

וַתָּבֹא וַתַּגֵּד וְגוֹ'. בָּאת לִטֹּל עֵצָה, אִם לִמְכֹּר אִם לְהַמְתִּין עַד שֶׁיּוּקַר עוֹד, אָמַר לָהּ לְכִי מִכְרִי, כִּי יֵשׁ דַּי לְכָל נִשְׁיֵךְ, וְלִחְיוֹת אַתְּ וּבָנַיִךְ בַּנּוֹתָר, עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים.

פסוק ח

וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה. חֲשׁוּבָה, וְרָאִיתִי בְּפִרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֲחוֹתָהּ שֶל אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית הָיְתָה.

וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ. בְּאוֹתָהּ הָעִיר, יָסוּר אֶל בֵּיתָהּ לֶאֱכֹל לָחֶם.

יָסֻר. לְשׁוֹן הוֶֹה, הָיָה סָר שָׁם.

פסוק ט

הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי. שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עַל שֻׁלְחָנוֹ, וּקֶרִי עַל סְדִינוֹ.

פסוק יא

וַיְהִי הַיּוֹם. וַיְהִי יוֹם אֶחָד.

פסוק יג

חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ. בִּשְׁבִילֵנוּ.

אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת. לָשׂוּם אֶל לִבֵּךְ אֶת הָעֵסֶק הַזֶּה, כְּמוֹ: וְחָרֵד עַל דְּבָרִי, זָהִיר עַל הַדָּבָר שֶׁיְּהֵא עָשׂוּי, וְנוֹתְנוֹ אֶל לִבּוֹ.

מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ. מָה אַתְּ צְרִיכָה שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ, שֶׁבִּשְׁבִילֵנוּ עָסַקְתְּ כָּל זֶה.

בְּתוֹךְ עַמִּי. בְּתוֹךְ קְרוֹבַי, אֵין אָדָם מַזִּיקֵנִי, אֵינִי צְרִיכָה לְמֶלֶךְ וְלֹא לְשַׂר הַצָּבָא.

פסוק יד

וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע. לְגֵיחֲזִי.

וּמֶה לַעֲשׂוֹת לָהּ. נֶגֶד הַטּוֹבָה הַזֹּאת.

פסוק טז

לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה. כְּמוֹ שֶׁאַתְּ קַיֶּמֶת הַיּוֹם וּלְשָׁלוֹם, כָּךְ תְּהִי קַיֶּמֶת לַמּוֹעֵד הַזֶּה, וְחוֹבֶקֶת בֵּן.

אַל אֲדֹנִי. אַל תֹּאמַר חוֹבֶקֶת בֵּן, מַה לִּי חִבּוּקוֹ אִם סוֹפִי לְקָבְרוֹ, וְזֶה שֶׁאָמְרָה לּוֹ כְּשֶׁמֵּת הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אוֹתִי.

אַל תְּכַזֵּב. אַל תַּרְאֵנִי דָּבָר שֶׁיִּפְסֹק, יֵשׁ בְּיָדְךָ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְיִנָּתֵן לִי בֵּן, אַךְ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תִּתֵּן לִי אֶלָּא בֵּן שֶׁל קַיָּמָא.

אַל תְּכַזֵּב. כְּמוֹ: לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו.

פסוק יז

כָּעֵת חַיָּה. כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה בְחַיִּים וּבְשָׁלוֹם, וּלְכָךְ נָקוּד כָּעֵת.

פסוק יט

רֹאשִׁי רֹאשִׁי. הִנְנִי חוֹלֶה בְּרֹאשִׁי.

וַיֹּאמֶר. אָבִיו אֶל אֶחָד מִן הַנְּעָרִים, שָׂאֵהוּ אֶל אִמּוֹ.

פסוק כד

נְהַג וָלֵךְ. מַהֵר.

אַל תַּעֲצָר לִי. אַל תְּעַכֵּב עַל יָדִי אֶת הָרְכִיבָה.

פסוק כו

וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, שֶׁהֲרֵי הָיָה לוֹ לִכְתֹּב, וַיִּשְׁאַל לָהּ וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.

פסוק כח

הֲלֹא אָמַרְתִּי. לְךָ, אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ.

לֹא תַשְׁלֶה. לֹא תַשְׁגֶּה אוֹתִי עַל דְּבַר טָעוּת.

פסוק כט

לֹא תְבָרְכֶנּוּ. לֹא תִּשְׁאַל לְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה שֶׁלֹּא יַרְבֶּה דְבָרִים וְיִשְׁאָלֵהוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְהוּא אוֹמֵר לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת, וְאֵין זֶה כְּבוֹד הַנֵּס לְהִתְהַלֵּל בּוֹ מִי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ. וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא לְכָל הַשּׁוֹאֲלוֹ הוּא אוֹמֵר רַבִּי שְׁלָחַנִי לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת.

פסוק לד

וַיִּגְהַר עָלָיו. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וְאַלְהֵי עֲלוֹהִי, הוּא לְשׁוֹן עֲיֵפוּת, יֵשׁ דֻּגְמָתוֹ בְּבָרַיְיתָא דְּהַאֲזִינוּ וּבְסִפְרִי. וּמְנַחֵם פָּתַר: 'וַיִּגְהַר' פִּתְרוֹן הַמִּלָּה כְּפִי עִנְיָנָהּ, נִשְׁתַּטַּח עָלָיו.

פסוק לה

וַיְזוֹרֵר. נִתְעַטֵּשׁ.

פסוק לח

שְׁפֹת הַסִּיר. הוֹשִׁיבָהּ עַל הַכִּירָה.

נָזִיד. תַּבְשִׁיל.

לִבְנֵי הַנְּבִיאִים. לְתַלְמִידֵי נְבִיַּיָּא.

פסוק לט

לְלַקֵּט אֹרֹת. גַּרְגִּיר שֶׁקּוֹרִין אוֹרְגָּא, שֶׁמֵּאִיר אֶת הָעֵינַיִם. וְיֵשׁ שֶׁפּוֹתְרִין 'אֹרֹת' יְרָקוֹת, כְּמוֹ: כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר.

וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה. גּוּפְנָא בְּחַקְלָא.

וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה. צָמְחוּ מִמֶּנּוּ פַּקּוּעוֹת שָׂדֶה, הוּא בוליי"ן בְּלַעַ"ז, סַם הַמָּוֶת. וּבְשֵׁם רַבִּי מְנַחֵם שָׁמַעְתִּי: וַיְלַקֵּט לְבַד מִמֶּנּוּ, בִּלְעָדָיו, פַּקּוּעוֹת שָׂדֶה.

וַיְפַלַּח. וַיְבַקַּע.

פסוק מב

מִבַּעַל שָׁלִשָׁה. שֵׁם מְדִינָה. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: מֵאַרְעָא דָּרוֹמָא. 'בַּעַל' לְשׁוֹן 'מִישׁוֹר', וְהַרְבֵּה בַּמִּקְרָא.

לֶחֶם בִּכּוּרִים. בְּפֶסַח, שֶׁהַתְּבוּאָה מְבַכֶּרֶת.

בְּצִקְלֹנוֹ. בִּלְבוּשֵׁיהּ.

לָעָם. לַתַּלְמִידִים שֶׁהָיָה זָן.

פסוק מג

מַה אֶתֵּן זֶה. כָּל לֶחֶם וְלֶחֶם.

תוכן העניינים

רש"י על מלכים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה