רש"י על מלכים ב· רש״י
פרק ג
פסוק א
וִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב. אַף פָּרָשָׁה זוֹ, בִּשְׁבִיל לְהַגִּיד נֵס שֶל מֵישָׁע מֶלֶךְ מוֹאָב שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי אֱלִישָׁע נִכְתְּבָה כָּאן, שֶׁמָּנָה בְּאֵלִיָּהוּ שְׁמוֹנָה נִסִּים, וּבֶאֱלִישָׁע שִׁשָּׁה עָשָׂר, לְקַיֵּם: פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלַי, וּכְתָבָן כֻּלָּם זוֹ בְּצַד זוֹ, כָּךְ רָאִיתִי בִּשְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וַחֲצִיַּת יַרְדֵּן שֶׁל אֱלִישָׁע, כִּשְׁתַּיִם דְּשֶׁל אֵלִיָּהוּ.
פסוק ב
רַק לֹא כְאָבִיו וּכְאִמּוֹ. שֶׁהוֹסִיפוּ אֶת הַבַּעַל, לְהַכְעִיס.
פסוק ג
רַק בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם וְגוֹ' דָּבֵק. וְכֵן כָּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, מִדְּאָגָה שֶׁלֹּא תָשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד אִם יַעֲלוּ לָרֶגֶל, לְכָךְ עָבְדוּ אֶת הָעֲגָלִים.
פסוק ד
נֹקֵד. מָרֵי גֵיתִין.
אֵילִים צָמֶר. דִּיכְרִין דְּרָעֲיָא, עִם צִמְרָם.
פסוק ח
דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם. כִּי גַּם מֶלֶךְ אֱדוֹם יֵלֵךְ עִמָּנוּ.
פסוק י
לָתֵת אוֹתָם וְגוֹ'. שֶׁיָּמוּתוּ בַּצָּמָא.
פסוק יא
אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ. בְּהַר הַכַּרְמֶל, וּבִיצִיקָתוֹ נַעֲשׂוּ אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמַעְיְנוֹת מַיִם, עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה הַתְּעָלָה, וְרָאוּי הוּא לֵעָשׂוֹת לָנוּ נֵס עַל יָדוֹ בְּמַיִם.
פסוק יג
אַל כִּי קָרָא ה' וְגוֹ'. בְּבָעוּ לָא תִּדְכַּר חוֹבִין רִשְׁעָתָא הַהִיא, בָּעֵי עֲלָנָא רַחֲמִין, אֲרֵי זַמִּין ה' וְכוּ'.
פסוק טו
קְחוּ לִי מְנַגֵּן. מִפְּנֵי הַכַּעַס נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ.
פסוק טז
גֵּבִים גֵּבִים. בּוֹרוֹת מְלֵאִים מַיִם.
פסוק יח
וְנָקַל זֹאת. וְעוֹד נֵס זֶה נָקֵל וּמוּעָט בְּעֵינֵי ה', וְהוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶתְכֶם נֵס אַחֵר, וְנָתַן אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם.
פסוק יט
וְכָל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ. אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ, כָּאן הִתִּיר לָכֶם, שֶׁהִיא אֻמָּה בְּזוּיָה וְנִקְלֵית לְפָנָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: לֹא תִדְרשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם, אֵלּוּ הָאִילָנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם.
הַחֶלְקָה הַטּוֹבָה. שָׂדֶה זְרוּעָה, קומצ"י בְּלַעַ"ז.
פסוק כ
וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה. הַמַּיִם הִתְחִילוּ לֵירֵד מִן הַשָּׁמַיִם בַּבֹּקֶר בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, וְכַעֲלוֹת הַמִּנְחָה בָּאִין שׁוֹטְפִין וּבָאִין לְאוֹתוֹ הַנַּחַל, לְפִי שֶׁאָמַר: לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם, בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא.
פסוק כא
עַל הַגְּבוּל. עַל הַסְּפָר, שֶׁקּוֹרִין מרק"א.
פסוק כב
אֲדֻמִּים כַּדָּם. כֵּן דֶּרֶךְ הַמַּיִם, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עֲלֵיהֶם בַּבֹּקֶר, מַאֲדִימוֹת.
מִנֶּגֶד. מֵרָחוֹק, וְהֵם לֹא רָאוּ בְּאוֹתוֹ הַנַּחַל מַיִם מֵעוֹלָם, לְפִיכָךְ הָיוּ סְבוּרִין שֶׁהוּא דָם.
פסוק כה
וְהֶעָרִים יַהֲרֹסוּ. הָיוּ הוֹרְסִין.
יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אַבְנוֹ. שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין הָאֲבָנִים מִן הַחוֹמוֹת, עַד הִשְׁאִיר כָּל אַבְנֵי הַקִּירוֹת בַּקִּיר לַעֲמֹד עַל חַרְסִית שֶׁלָּהֶן הוּא הַטִּיט, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא הָיְתָה עוֹד אֶבֶן בַּחוֹמָה, וְאַחֲרֵי זֹאת וַיָּסֹבּוּ הַקַּלָּעִים וַיַּכּוּ אֶת הַנִּשְׁאָר בַּחֶלְקָה, שֶׁלֹּא נִשְׁבְּרָה הַחוֹמָה, וְהִפִּילוּהָ.
פסוק כז
וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר. בִּפְסִיקְתָּא דְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים נִדְרָשׁ: שֶׁשָּׁאַל אֶת עֲבָדָיו מַה טִּיבָהּ שֶל אֻמָּה זוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נִסִּים כָּאֵלֶּה, אָמְרוּ לוֹ: אֲבִיהֶם אַבְרָהָם בֵּן יָחִיד הָיָה לוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה הַקְרִיבֵהוּ לְפָנַי, וְרָצָה לְהַקְרִיבוֹ לְהַקָּבָּ"ה, אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי בֵּן בְּכוֹר יֵשׁ לִי, אֵלֵךְ וְאַקְרִיבֶנּוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה.
עַל הַחֹמָה. חָסֵר וָא"ו, שֶׁהָיָה עוֹבֵד לַחַמָּה.
וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל. שֶׁנִּזְכְּרוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם, שֶׁאַף הֵם עוֹבְדִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵינָן רְאוּיִין לְנֵס.