רש"י על מלכים א· רש״י
פרק כב · פסוק לד
וְאִישׁ מָשַׁךְ. זֶה נַעֲמָן.
לְתֻמּוֹ. לֹא יָדַע שֶׁהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן. יֵשׁ שִׁרְיוֹנוֹת שֶׁהֵם עֲשׂוּיִין קְלִפִּים קְלִפִּים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים, וְהַקְּלִפִּים נוֹפְלִים עַל נִקְבֵי הַשִּׁרְיוֹן וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וְהֵם קְרוּיִין דְּבָקִים.