אור ברסלב

רש"י על מלכים א· רש״י

פרק כב

פרק כא

פסוק ב

בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית. שֶׁשָּׁלַח אֶת בֶּן הֲדַד.

פסוק ג

וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים. מִתְעַצְּלִים, סיאמ"ו פיגר"י בְּלַעַ"ז (לְהַחֲרִישׁ).

פסוק ז

הַאֵין פֹּה נָבִיא לַה' עוֹד. מְקֻבְּלַנִי אֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּלָשׁוֹן אֶחָד, וְאֵלֶּה כֻּלָּם לָשׁוֹן אֶחָד אוֹמְרִים.

פסוק ח

כִּי אִם רָע. לְפִי שֶׁאָמַר: יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי וְגוֹ'.

פסוק טו

עֲלֵה וְהַצְלַח. לֹא אָמַר לוֹ בְּשֵׁם ה'.

וְנָתַן ה'. הַלְוַאי יִתֵּן בְּיַד הַמֶּלֶךְ.

פסוק יז

לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה. אַתָּה לְבַדְּךָ תָּמוּת בַּמִּלְחָמָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ, טִפָּה שֶׁיָּצְאָה מֵאוֹתוֹ צַדִּיק מִיכָיְהוּ, שֶׁהִכָּהוּ חֲבֵרוֹ הַכֵּה וּפָצוֹעַ, הָיְתָה כַּפָּרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. כָּךְ מְפֹרָשׁ בָּאַגָּדָה.

פסוק יט

מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וְכִי יֵשׁ שְׂמֹאל לְמַעְלָה, וַהֲלֹא נֶאֱמַר: יְמִין ה' רוֹמֵמָה יְמִין ה' עוֹשָׂה חָיִל: יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב, אֶלָּא אֵלּוּ מַיְמִינִים וְאֵלּוּ מַשְׂמְאִילִים, מַיְמִינִים מְלַמְּדִים זְכוּת, מַשְׂמְאִילִים מְלַמְּדִים חוֹבָה.

פסוק כא

וַיֵּצֵא הָרוּחַ. רוּחוֹ שֶׁל נָבוֹת.

פסוק כד

אֵי זֶה עָבַר רוּחַ ה'. אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ עָבַר, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, בְּדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב: אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ עָבַר וְגוֹ'.

פסוק ל

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה. לְהִתְחַפֵּשׂ וְלָבֹא, אֲנִי אֶתְחַפֵּשׂ, אֲשַׁנֶּה בִגְדֵי מַלְכוּתִי שֶׁלֹּא יַכִּירוּנִי, שֶׁאִם יַכִּירוּנִי יָסוּרוּ אֵלַי לְהִלָּחֵם.

וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ. שֶׁעָלֶיךָ, שֶׁלֹּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אָתָּה, אֶלָּא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וְעִמְּךָ אֵין לָהֶם תְּגָר.

פסוק לב

וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

פסוק לד

וְאִישׁ מָשַׁךְ. זֶה נַעֲמָן.

לְתֻמּוֹ. לֹא יָדַע שֶׁהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן. יֵשׁ שִׁרְיוֹנוֹת שֶׁהֵם עֲשׂוּיִין קְלִפִּים קְלִפִּים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים, וְהַקְּלִפִּים נוֹפְלִים עַל נִקְבֵי הַשִּׁרְיוֹן וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וְהֵם קְרוּיִין דְּבָקִים.

פסוק לה

מַעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה. מִתְחַזֵּק וְעוֹמֵד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַכָּתוֹ וְיִבְרְחוּ, וּתְחִלַּת נְפִילָה נִיסָה.

פסוק לח

וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ. וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁשָּׁם נֶהֱרַג נָבוֹת, שֶׁהֲרֵי אָמַר הַנָּבִיא בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת וְגוֹ'.

וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ. וּכְלֵי הַזַּיִן רָחֲצּוּ שָׁם מִן הַדָּם, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ אַחְאָב מְצֻנָּן הָיָה, וְעָשְׂתָה לּוֹ אִיזֶבֶל דְּמוּת שְׁתֵּי זוֹנוֹת בְּמֶרְכַּבְתּוֹ.

פסוק לט

וּבֵית הַשֵּׁן. שֵׁן דְּפִיל.

פסוק מה

וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. לְפִי שֶׁמִּלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא אָבִיו וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הֻזְקַק לוֹמַר כֵּן.

פסוק מז

וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ. נוֹהֲגִין נִאוּף בְּפַרְהֶסְיָא.

פסוק מח

וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם. בִּימֵי דָוִד, הַנָּצִיב הוּא הַמֶּלֶךְ, וְכָאן נִכְתַּב, לְפִי שֶׁבִּימֵי יְהוֹרָם בְּנוֹ שֶׁקִּלְקֵל, בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם וַיַּמְלִיכוּ לָהֶם מֶלֶךְ, אֲבָל בִּימֵי יְהוֹשָׁפָט עֲדַיִן הָיוּ כְּפוּפִין לוֹ.

פסוק מט

כִּי נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת. לְפִי שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם אֲחַזְיָהוּ בָּזֹאת, לְכָךְ נִשְׁבְּרוּ. וְכֵן אָמַר לוֹ הַנָּבִיא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: בְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ.

פסוק נב

בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט. יֵשׁ מַתְמִיהִים עַל הַמִּקְרָא הַזֶּה, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַחְאָב שֶׁמָּלַךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וּבִיהוֹשָׁפָט נֶאֱמַר שֶׁעָמַד בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב, נִמְצָא שֶׁכָּלוּ יְמֵי אַחְאָב בִּשְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט, וְכָאן הוּא אוֹמֵר שֶׁמָּלַךְ אֲחַזְיָה בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט. אַךְ בָּדַקְתִּי וּמָצָאתִי בְּדִבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מְדַקְדֵּק בְּמִנְיַן שְׁנוֹתֵיהֶם, וְאִם עָמַד בְּסוֹף שָׁנָה, מוֹנֶה אוֹתָהּ לוֹ בִּתְחִלָּתוֹ, וְאֵינוֹ מוֹנֶה אוֹתָהּ לוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב שֶׁאָמַר בַּעֲמִידָתוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, לֹא נִמְנֵית עִמּוֹ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אַחְאָב, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרֻבָּם, וְגַם שָׁנָה שֶׁעָמַד יְהוֹשָׁפָט, לֹא נִמְנֵית בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה הַלָּלוּ.

סוף הספר

תוכן העניינים

רש"י על מלכים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה