רש"י על מלכים א· רש״י
פרק יד
פסוק ג
וְנִקֻּדִים. מִין קְלָיוֹת, מְיַבְּשִׁין בְּתַנּוּר וְעוֹשִׂין אוֹתָן קֶמַח לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מַאֲכָל, שֶׁקּוֹרִין לוֹ שְׁתִיתָא בִּלְשׁוֹן גְּמָרָא.
פסוק ה
וְהִיא מִתְנַכֵּרָה. כְּאִלּוּ אֵינָהּ זֹאת.
פסוק ו
שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ. מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלִיחוּת קָשָׁה.
פסוק י
מַשְׁתִּין בְּקִיר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: יָדַע מַדָּע, מֵשִׁית בְּקִירוֹת לִבּוֹ.
עָצוּר וְעָזוּב. עָצוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲזִיק יָד, כְּמוֹ: זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי, וְעָזוּב, שֶׁאֵין לוֹ מַחֲזִיק בַּיָּד.
כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר. הַמְבַעֵר אֶת הַמַּאֲכָל בְּפִיו, לַעֲשׂוֹת גָּלָל, כָּךְ אֲבָעֵר אַחֲרָיו עַד תֻּמּוֹ.
פסוק יג
דָּבָר טוֹב. שֶׁבִּטֵּל מִשְׁמַרְתּוֹ, שֶׁהוֹשִׁיבוֹ אָבִיו שׁוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה אִישׁ לָרֶגֶל, וּבִטֵּל מִשְׁמַרְתּוֹ וְעָלָה.
פסוק יד
אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם זֶה הַיּוֹם וּמֶה גַּם עַתָּה. הַנּוֹלָדִים לוֹ הַיּוֹם, וַאֲשֶׁר עֲתִידִין לְהִוָּלֵד לוֹ מֵעַתָּה, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.
פסוק כא
הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר ה'. וְאַף עַל פִּי כֵן:
פסוק כב
וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרָע. וְלֹא נָתְנוּ זֶה עַל לִבָּם.
וַיְקַנְאוּ. לְשׁוֹן קְנִיטָה.
פסוק כג
גַּם הֵמָּה. כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים.
פסוק כד
קָדֵשׁ. נִאוּף.
פסוק כה
שִׁישַׁק. מָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ (שִׁיר הַשִּׁירִים) הוּא פַּרְעֹה נְכֹה, וְנִקְרָא שִׁישַׁק, עַל שֶׁהָיָה שׁוֹקֵק וּמִתְאַוֶּה כָּל יָמָיו לְכִסֵּא הַשֵּׁן שֶׁהָיָה לִשְׁלֹמֹה חֲתָנוֹ, וְעַכְשָׁיו עָלָה וּלְקָחוֹ.
פסוק כו
וְאֶת הַכֹּל לָקַח. אֶת הַכִּסֵּא, הֶחָבִיב מִן הַכֹּל.
פסוק כח
יִשָּׂאוּם הָרָצִים. לְפָנָיו לְכָבוֹד, וְאַחַר כָּךְ יְשִׁיבוּם אֶל תָּא שֶׁהָרָצִים עוֹמְדִים שָׁם תָּמִיד.