רש"י על מלכים א· רש״י
פרק יג
פסוק א
וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים. זֶה הָיָה עִדּוֹ.
פסוק ב
מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ. שֶׁבְּבֵית אֵל וְשֶׁבְּדָן.
וְעַצְמוֹת אָדָם. שֶׁל יָרָבְעָם זֶה, אֶלָּא שֶׁחָלַק לוֹ כָּבוֹד.
פסוק ג
וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא. הַנָּבִיא מוֹפֵת לִדְבָרָיו בַּיּוֹם שֶׁנִּתְנַבֵּא, זֶה לָכֶם הָאוֹת, הַמִּזְבֵּחַ נִקְרַע הַיּוֹם מֵאֵלָיו, וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן לָאָרֶץ.
פסוק ד
וַתִּיבַשׁ יָדוֹ. נָקַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ, עוֹמֵד וּמַקְטִיר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֹא יָבְשָׁה יָדוֹ, וּבִשְׁבִיל לַעַז הַצַּדִּיק יָבְשָׁה יָדוֹ.
פסוק ו
אֱלֹהֶיךָ. וְלֹא אֱלֹהַי, עֲדַיִן עוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ.
וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה. עוֹמֵד וּמַקְטִיר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.
פסוק ז
וּסֳעָדָה. אֱכֹל.
פסוק יא
וְנָבִיא אֶחָד. נְבִיא הַשֶּׁקֶר.
יוֹשֵׁב בְּבֵית אֵל. וְאֵינוֹ מִשָּׁם, אֶלָּא מִשּׁוֹמְרוֹן בָּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּפָרָשַׁת יֹאשִׁיָּהוּ: וַיְמַלְּטוּ עַצְמוֹתָיו אֶת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִשּׁוֹמְרוֹן.
פסוק כ
אֶל הַנָּבִיא. נְבִיא הַשֶּׁקֶר.
אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ. לָאִישׁ הָאֱלֹהִים, מִכָּאן אָמְרוּ: גְּדוֹלָה לְגִימָה שֶׁמַּשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַבַּעַל.
פסוק כא
וַיִּקְרָא. הַנָּבִיא הַזָּקֵן, אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים.
פסוק כג
לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ. שָׂם זֶה לִרְכֹּב עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים.
פסוק ל
בְּקִבְרוֹ. בְּבֵית קְבוּרָה שֶׁהָיָה לִנְבִיא הַשֶּׁקֶר הַזֶּה בָּעִיר.
פסוק לב
כִּי הָיֹה יִהְיֶה וְגוֹ'. אוּלַי יְמַלְּטוּ עַצְמוֹתָיו אֶת עַצְמוֹתַי.
פסוק לג
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה. שֶׁרָאָה אֶת הַמּוֹפֵת הַזֶּה, וְשָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַנָּבִיא, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שָׁב. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: אַחַר שֶׁתְּפָסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבִגְדּוֹ, וְאָמַר לוֹ: חֲזֹר בְּךָ, וַאֲנִי וְאַתָּה וּבֶן יִשַׁי נְטַיֵּל בְּגַן עֵדֶן.