רש"י על מלכים א· רש״י
פרק א · פסוק ט
וּמְרִיא. שׁוֹר שֶׁל פְּטָם.
אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת. אֶבֶן גְּדוֹלָה, שֶׁהָיוּ הַבַּחוּרִים מְנַסִּין בָּהּ אֶת כֹּחָם לַהֲזִיזָהּ וּלְגָרְרָהּ, לְשׁוֹן מַיִם זוֹחֲלִין: זוֹחֲלֵי עָפָר. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אֶבֶן סְכוּתָא, שֶׁעוֹמְדִין עָלֶיהָ וְצוֹפִין לְמֵרָחוֹק.
עֵין רֹגֵל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: עֵין קַצְרָא, הוּא כּוֹבֵס, שֶׁמְּתַקֵּן בִּגְדֵי צֶמֶר בְּרַגְלָיו, עַל יְדֵי בְּעִיטָה.