רש"י על מלכים א· רש״י
פרק א
פסוק א
וְלֹא יִחַם לוֹ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל הַמְבַזֶּה בְּגָדִים, אֵינוֹ נֶהֶנָה מֵהֶם לַסוֹף, לְפִי שֶׁקָּרַע אֶת כְּנַף הַמְּעִיל לְשָׁאוּל. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: כְּשֶׁרָאָה דָוִד אֶת הַמַּלְאָךְ עוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם וְחַרְבּוֹ בְּיָדוֹ, נִצְטַנֵּן דָּמוֹ מִיִּרְאָתוֹ.
פסוק ב
בְתוּלָה. בְּתוּלֶיהָ מְחַמְּמִין אֶת בְּשָׂרָהּ.
סֹכֶנֶת. מְחַמֶּמֶת, וְכֵן: וּבוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם.
פסוק ד
לֹא יְדָעָהּ. שֶׁהַבְּתוּלָה יָפָה לְחַמֵּם מִן הַבְּעוּלָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מִשּׁוּם לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וּכְבָר הָיוּ לוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר.
פסוק ה
מִתְנַשֵּׂא. מִתְפָּאֵר.
וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. נְטוּלֵי טְחוֹל וַחֲקוּקֵי כַּפּוֹת רַגְלַיִם.
פסוק ו
וְלֹא עֲצָבוֹ. לֹא הִכְעִיסוֹ, לִמֶּדְךָ שֶׁהַמּוֹנֵעַ תּוֹכָחָה מִבְּנוֹ, מְבִיאוֹ לִידֵי מִיתָה.
וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר. כְּאַבְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה, הִיא גָּרְמָה לָהֶם שֶׁנִּתְגָּאוּ.
וְאֹתוֹ יָלְדָה. אִמּוֹ.
אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם. כְּלוֹמַר גִּדְּלַתּוֹ אַחַר תַּרְבּוּת שֶׁגִּדְלָה אִמּוֹ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם.
פסוק ז
עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה. לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל דָּוִד עָלָיו, עַל שֶׁהָרַג אֶת אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא וְאַבְשָׁלוֹם, וְסוֹפוֹ שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בְּנוֹ הַמּוֹלֵךְ תַּחְתָּיו עָלָיו, לְפִיכָךְ הָיָה רוֹצֶה שֶׁיִּמְלֹךְ זֶה עַל יָדוֹ, וְיֶאֱהָבֶנּוּ.
וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן. שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הַכְּהֻנָּה מִשֶּׁבָּרַח דָּוִד מִירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם, שֶׁשָּׁאַל בָּאוּרִים וְתֻמִּים וְלֹא עָלְתָה לּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל אֶבְיָתָר, וְהָיָה מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל עֵלִי, וְיָדַע שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְעֵלִי: וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי, וְהָיָה חָפֵץ שֶׁיַּעֲמֹד זֶה עַל יָדוֹ.
פסוק ח
וְנָתָן הַנָּבִיא. שֶׁנִּבֵּא לְדָוִד שֶׁשְּׁלֹמֹה יִמְלֹךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: וּשְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ.
פסוק ט
וּמְרִיא. שׁוֹר שֶׁל פְּטָם.
אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת. אֶבֶן גְּדוֹלָה, שֶׁהָיוּ הַבַּחוּרִים מְנַסִּין בָּהּ אֶת כֹּחָם לַהֲזִיזָהּ וּלְגָרְרָהּ, לְשׁוֹן מַיִם זוֹחֲלִין: זוֹחֲלֵי עָפָר. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אֶבֶן סְכוּתָא, שֶׁעוֹמְדִין עָלֶיהָ וְצוֹפִין לְמֵרָחוֹק.
עֵין רֹגֵל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: עֵין קַצְרָא, הוּא כּוֹבֵס, שֶׁמְּתַקֵּן בִּגְדֵי צֶמֶר בְּרַגְלָיו, עַל יְדֵי בְּעִיטָה.
פסוק י
וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא. שֶׁיּוֹדֵעַ הָיָה, שֶׁהִתְנַבֵּא עָלָיו הַנָּבִיא לִמְלֹךְ.
פסוק יב
וּמַלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ. מִן הַמַּחֲלֹקֶת לְאַחַר מוֹת הַמֶּלֶךְ, שֶׁיִּרְצֶה בְּנֵךְ לִמְלֹךְ, כְּמָה שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
פסוק כא
חַטָּאִים. חֲסֵרִים וּמְנוּעִין מִן הַגְּדֻלָּה, כְּמוֹ: אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא.
פסוק כד
אַתָּה אָמַרְתָּ. בִּתְמִיָּה.
פסוק כה
כִּי יָרַד הַיּוֹם. שֶׁהָעִיר הָיְתָה גְּבוֹהָה, וְאֶבֶן הַזּוֹחֶלֶת לְמַטָּה בַּגַּיְא.
פסוק לג
עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי. הוּא סִימָן לוֹ שֶׁיִּמְלֹךְ, וּתְחִלַּת הַגְּדֻלָּה, שֶׁאֵין הֶדְיוֹט רוֹכֵב עַל סוּסוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.
אֶל גִּחוֹן. הוּא מַעְיַן הַשִּׁלּוֹחַ, מִכָּאן שֶׁאֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל הַמַּעְיָן, סִימָן שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתוֹ.
פסוק לד
וּמָשַׁח אֹתוֹ. נוֹתֵן לוֹ שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו, כְּמִין נֵזֶר.
פסוק לו
אָמֵן. שֶׁיִּחְיֶה שְׁלֹמֹה.
פסוק לז
מִכִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ. מִכָּאן שֶׁאֵין אָדָם מִתְקַנֵּא בִּבְנוֹ.
פסוק לח
וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וְקַשָּׁתַיָּא וְקַלָּעַיָּא. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אוּרִים וְתֻמִּים.
פסוק לט
אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן. מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה משֶׁה.
מִן הָאֹהֶל. שֶׁהָאָרוֹן נָתוּן בְּעִיר דָּוִד, וּצְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִפְנֵי הָאָרוֹן (יומא נב ב).
פסוק מ
בַּחֲלִלִים. פלאוט"י בְּלַעַ"ז (חָלִיל).
וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ. דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים בִּלְשׁוֹן הֲבַאי, כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
פסוק מג
אֲבָל אֲדֹנֵינוּ. כְּלוֹמַר, עַכְשָׁיו אֵין בְּשׂוֹרָתִי טוֹבָה לְךָ.
פסוק נ
בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁהָיָה בְּגִבְעוֹן, אָמַר: הֲרוּגֵי בֵּית דִּין נִקְבָּרִין בְּקִבְרֵי בֵּית דִּין, אָמוּת כָּאן, וְאֶקָּבֵר בְּקִבְרֵי אֲבוֹתַי (תנחומא מסעי יב).