רש"י על מלכים א· רש״י
פרק א · פסוק ו
וְלֹא עֲצָבוֹ. לֹא הִכְעִיסוֹ, לִמֶּדְךָ שֶׁהַמּוֹנֵעַ תּוֹכָחָה מִבְּנוֹ, מְבִיאוֹ לִידֵי מִיתָה.
וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר. כְּאַבְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה, הִיא גָּרְמָה לָהֶם שֶׁנִּתְגָּאוּ.
וְאֹתוֹ יָלְדָה. אִמּוֹ.
אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם. כְּלוֹמַר גִּדְּלַתּוֹ אַחַר תַּרְבּוּת שֶׁגִּדְלָה אִמּוֹ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם.