רש"י על מלאכי· רש״י
פרק ג · פסוק יט
כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא. יוֹם זֶה לְשׁוֹן שֶׁמֶשׁ הוּא, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבֹא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, וּרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ, וְצַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי וְגוֹ׳״.
שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. ״בְּרָא וּבַר בְּרָא״.