רש"י על מלאכי· רש״י
פרק ב · פסוק יב
עֵר וְעֹנֶה. עֵר בַּתַּלְמִידִים, וְעֹנֶה בַּחֲכָמִים. ״עֵר״ – לְשׁוֹן ׳אָדָם חָרִיף׳.
וּמַגִּישׁ מִנְחָה. וְאִם כֹּהֵן הוּא, לֹא יִהְיֶה לוֹ בֵּן מַגִּישׁ מִנְחָה.
רש"י על מלאכי· רש״י
עֵר וְעֹנֶה. עֵר בַּתַּלְמִידִים, וְעֹנֶה בַּחֲכָמִים. ״עֵר״ – לְשׁוֹן ׳אָדָם חָרִיף׳.
וּמַגִּישׁ מִנְחָה. וְאִם כֹּהֵן הוּא, לֹא יִהְיֶה לוֹ בֵּן מַגִּישׁ מִנְחָה.