רש"י על מלאכי· רש״י
פרק ב · פסוק יא
כִּי חִלֵּל יְהוּדָה. אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהָיָה קֹדֶשׁ לַה׳, ״רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ״ (ירמיהו ב:ג).
וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר. שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת בְּבָבֶל, וַאֲפִלּוּ הַכֹּהֲנִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסֵפֶר (עזרא ט). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מַלְאָכִי זֶה עֶזְרָא.