רש"י על מיכה· רש״י
פרק ז · פסוק ד
טוֹבָם כְּחֵדֶק. ״טָבָא דְאִית בְּהוֹן קָשֶׁה לְמֵיפַּק מִן יְדֵיהּ כַּד מִן חֲדָקָא״ קָשֶׁה לָצֵאת מִיָּדוֹ כְּמוֹ הַקּוֹצִים הַנִּסְבָּכִין בַּצֶּמֶר.
יָשָׁר מִמְּסוּכָה. יָשָׁר שֶׁבָּהֶם רַע מִמְּסוּכַת קוֹצִים וּמְסוּכָה כְּמוֹ (ישעיהו ה:ה) ״הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ״.
יוֹם מְצַפֶּיךָ. יוֹם שֶׁאַתָּה מְצַפֶּה בּוֹ לְטוֹבָה תָּבֹא פְּקֻדָּתְךָ.
מְבוּכָתָם. עִרְבּוּלֵיהוֹן כְּמוֹ (שמות י״ד:ג) ״נְבֻכִים הֵם״ מְהוּמָתָם.