אור ברסלב

רש"י על מיכה· רש״י

פרק ז

פרק ו

פסוק א

אַלְלַי לִי. הַנָּבִיא מְקוֹנֵן עַל עַצְמוֹ אוֹי לִי שֶׁהָעֳמַדְתִּי לְנָבִיא בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם צַדִּיקִים בַּדּוֹר.

כְּאָסְפֵּי קַיִץ. נָקוּד חֲטַף קָמַץ שֶׁאֵינוֹ לְשׁוֹן פּוֹעֵל כְּמוֹ ׳יוֹשֵׁב׳ אוֹמֵר אֶלָּא לְשׁוֹן מִפְעָל כְּמוֹ (ישעיהו ל״ג:ד) ״אֹסֶף הֶחָסִיל״ כַּאֲסִיפַת קַיִץ וְהֵם סוֹפֵי תְאֵנִים שֶׁהֵן רָעוֹת, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״כְּסִיּוּפֵי קַיְטָא״.

כְּעוֹלְלוֹת בָּצִיר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּעוֹלְלָן בָּתַר קְטוּף״.

אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל. כְּתַרְגּוּמוֹ ״לֵית גְּבַר דְּבֵיהּ עוֹבָדִין טָבִין״.

בִּכּוּרָה. תְּאֵנָה טוֹבָה הַמִּתְבַּשֶּׁלֶת בְּעִתָּהּ, כְּתַרְגּוּמוֹ ״לְטָבְיָא חֲמֵדַת נַפְשִׁי״.

פסוק ב

וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן. אָדָם יָשָׁר בִּבְנֵי אָדָם אָיִן.

יָצוּדוּ חֵרֶם. יָצוּדוּ בְּחֶרְמָם וּבִמְצוּדָתָם.

פסוק ג

עַל הָרַע כַּפַּיִם לְהֵיטִיב. עַל שְׂכַר הָרָעַת כַּפֵּיכֶם אַתֶּם מְקַוִּים שֶׁיֵּיטִיב לָכֶם.

הַשַּׂר שׁוֹאֵל. שֹׁחַד.

וְהַשּׁוֹפֵט. הַדָּן אֶת הַדִּין גַּם הוּא בְּשִׁלּוּם אוֹמֵר לְשׁוֹפֵט חֲבֵרוֹ כְּשֶׁהוּא גַּזְלָן וּמְחֻיָּב בַּדִּין, שַׁלֵּם לִי גְּמוּלִי בָּזֶה וַאֲנִי אֲזַכֶּה אוֹתְךָ בְּדִין אַחֵר.

וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ. הַמֶּלֶךְ אוֹ הַנָּשִׂיא אוֹמֵר בַּדִּין רְצוֹן נַפְשׁוֹ, הַוַּת נַפְשׁוֹ דְּבַר הַהֹוֶה לִרְצוֹנוֹ. וּלְנַפְשׁוֹ כְּמוֹ (ירמיהו ט״ו:א) ״אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה״ וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תַּחְמוּדֵי נַפְשֵׁיהּ״.

וַיְעַבְּתוּהָ. עֲשָׂאוּהָ קְלִיעָה שֶׁל חֵטְא בֵּין שְׁלָשְׁתָּן כַּעֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה חֲטָאָה, שֶׁהָעֲבוֹת מְשֻׁלֶּשֶׁת הִיא, כָּךְ מָצָאתִי בְּתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי ״עֲבַדְנוּהָ כִּקְלִיעָה דְחוֹבִין״.

פסוק ד

טוֹבָם כְּחֵדֶק. ״טָבָא דְאִית בְּהוֹן קָשֶׁה לְמֵיפַּק מִן יְדֵיהּ כַּד מִן חֲדָקָא״ קָשֶׁה לָצֵאת מִיָּדוֹ כְּמוֹ הַקּוֹצִים הַנִּסְבָּכִין בַּצֶּמֶר.

יָשָׁר מִמְּסוּכָה. יָשָׁר שֶׁבָּהֶם רַע מִמְּסוּכַת קוֹצִים וּמְסוּכָה כְּמוֹ (ישעיהו ה:ה) ״הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ״.

יוֹם מְצַפֶּיךָ. יוֹם שֶׁאַתָּה מְצַפֶּה בּוֹ לְטוֹבָה תָּבֹא פְּקֻדָּתְךָ.

מְבוּכָתָם. עִרְבּוּלֵיהוֹן כְּמוֹ (שמות י״ד:ג) ״נְבֻכִים הֵם״ מְהוּמָתָם.

פסוק ה

אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ. כְּמַשְׁמָעוֹ, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה אַל תֶּחֱטָאוּ וְתֹאמְרוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבֵנוּ וְהוּא יִמְחוֹל לָנוּ.

מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ. נִשְׁמָתְךָ הִיא תָּעִיד בְּךָ.

פִּתְחֵי פִיךָ. דִּבְרֵי פִיךָ פְּתִיחוֹת פִּיךָ.

פסוק ז

וַאֲנִי בַּה׳ אֲצַפֶּה. הַנָּבִיא אוֹמֵר כֵּן.

פסוק ח

אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי. בָּבֶל וְעִיר הַחַיֶּבֶת רוֹמִי (ספרים אחרים: בָּבֶל וּפָרַס הַחַיֶּבֶת).

פסוק יא

יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ. מוּסָב עַל הָאֹמְרָה אֵלַי וְעוֹד הִיא אוֹמֶרֶת אֵלַי יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ שֶׁאַתְּ מְצַפָּה לוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם יִרְחַק חֹק זְמַנּוֹ יַאֲרִיךְ וְלֹא יָבֹא לְעוֹלָם.

פסוק יב

יוֹם הוּא וְעָדֶיךָ יָבֹא. הַנָּבִיא אוֹמֵר אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאַתֶּם מַלְעִיגִים עָלָיו לֵאמֹר בָּטֵל וְהָלַךְ לוֹ, יוֹם הַהוּא שָׁמוּר וְנָצוּר וְלֹא בָּטֵל עָדֶיךָ יָבֹא בָּבֶל לְהַחֲרִיבֵךְ.

לְמִנִּי אַשּׁוּר. אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ לִמְרֵעֵינוּ.

וְעָרֵי מָצוֹר. כְּלוֹמַר וְעַד עָרֵי מָצוֹר, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״וּדְמִן חוּרְמִינֵי רַבְּתָא״.

וְיָם מִיָּם. וְהַיּוֹשְׁבִים עַל יָם הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר הוּא בַּמַּעֲרָב.

וְהַר הָהָר. כְּמוֹ וְיוֹשְׁבֵי הָהָר וְיוֹנָתָן לֹא כֵן תִּרְגֵּם.

יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ. הַנָּבִיא מְבַשְּׂרוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ יוֹם כָּמוּס וּמוּכָן לִבְנוֹת גִּדְרוֹת חָרְבוֹתֵיהֶן, יוֹם הַהוּא יִרְחַק וִיבַטֵּל מֵעֲלֵיכֶם חֹק גְּזֵרוֹת הַבַּבְלִיִּים וּפַרְסִיִּים.

יוֹם הוּא וְעָדֶיךָ יָבֹא. ״בְּעִדָּנָא הַהִיא יִתְכַּנְּשׁוּן גָּלְוָותָא דְיִשְׂרָאֵל דְּמִן אַתּוּר וְגוֹ׳״.

פסוק יג

וְהָיְתָה הָאָרֶץ. אֶרֶץ הַבַּבְלִיִּים וּפַרְסִיִּים.

פסוק יד

שֹׁכְנִי לְבָדָד. שֶׁיְּהֵא שׁוֹכֵן בֶּטַח בָּדָד.

יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דַּהֲווֹ צָדִין בְּחוּרְשָׁא יִתְיַתְבוּן כְּכַרְמְלָא״, אוֹתָן שֶׁהָיוּ שׁוֹמְמִים כִּיעָרִוֹת יִשְׁכְּנוּ לְבָדָד בְּתוֹךְ כַּרְמֶל שֶׁהוּא מָקוֹם מְיֻשָּׁב. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ שֹׁכְנִי לְבָדָד בַּיְּעָרִים לֹא יִרְאוּ מֵחַיּוֹת הַשָּׂדֶה כִּבְתוֹךְ כַּרְמֶל.

פסוק יז

כְּזוֹחֲלֵי אֶרֶץ. הֵם נְחָשִׁים הַזּוֹחֲלִים עַל גְּחוֹנָם בַּעֲפַר הָאָרֶץ.

יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם. יֶחֶרְדוּ מֵרֹב דֹּחַק אִסּוּרֵיהֶם וּמַסְגֵּר כִּלְאָם.

פסוק כ

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תִּתְיְהַב קוּשְׁטֵיהּ דְּיַעֲקֹב לִבְנוֹהִי כְּמָה דְקַיָּמְתָּא לֵיהּ בְּבֵית אֵל טָבוּת אַבְרָהָם לְזַרְעֵיהּ בַּתְרוֹהִי כְּמָה דְקַיָּמְתָּא לֵיהּ בֵּין בִּתְרַיָּא תִּדְכַּר לָנָא עֲקֵדַת יִצְחָק״, תִּתֵּן לָנוּ בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לְיַעֲקֹב הָאֱמֶת לָנוּ דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לְיַעֲקֹב ״כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ״ (בראשית כ״ט).

חֶסֶד לְאַבְרָהָם. שְׂכַר חֶסֶד אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר צִוָּה לְבָנָיו ״לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה׳ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט״, וּלְכָךְ לֹא נֶאֱמַר וְחֶסֶד אֶלָּא חֶסֶד הָאֱמֶת שֶׁתְּאַמֵּת לָנוּ אֶת הַבְטָחַת יַעֲקֹב הִיא תִּהְיֶה תַשְׁלוּם גְּמוּל חַסְדּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.

אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ. בַּעֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק ״בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה׳ יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ וְגוֹמֵר״.

סוף הספר

תוכן העניינים

רש"י על מיכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה