רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק סו · פסוק יז
הַמִּתְקַדְּשִׁים. הַמִּזְדַּמְּנִים, ״אֲנִי וְאַתָּה נֵלֵךְ לְיוֹם פְּלוֹנִי לַעֲבוֹד לְעֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית״:
אֶל הַגַּנּוֹת. שֶׁזּוֹרְעִין שָׁם יָרָק, וְשָׁם הָיוּ מַעֲמִידִין עֲבוֹדָה זָרָה:
אַחַר אַחַת. כְּמָה שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סִיעָה בָּתַר סִיעָה״; מִתְקַדְּשִׁים וּמִטַּהֲרִים לַעֲבוֹד, סִיעָה אַחַר שֶׁגָּמְרָה חֲבֶרְתָּהּ אֶת עֲבוֹדָתָהּ:
בַּתָּוֶךְ. בְּאֶמְצַע הַגִּנָּה, כֵּן הָיָה דַּרְכָּם לְהַעֲמִידָהּ: