רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק סד · פסוק ד
פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק. כְּמוֹ ״וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת״ (מלכים א ב:כה), סִלַּקְתָּ מִמֶּנּוּ וְהָרַגְתָּ אֶת הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ שָׂשִׂים לַעֲשׂוֹת צֶדֶק, לְדַרְכֵי רַחֲמֶיךָ הָיוּ מַזְכִּירִים אוֹתְךָ בִּתְפִלָּתָם:
הֵן אַתָּה. כְּשֶׁקָּצַפְתָּ עָלֵינוּ עַל כָּל אֲשֶׁר הָיִינוּ חוֹטְאִים, בָּהֶם מֵעוֹלָם נוֹשַׁעְנוּ בִּתְפִלָּתָם, נוֹשַׁעְנוּ מֵעוֹלָם:
וְנִוָּשֵׁעַ. לְשׁוֹן הוֹוֶה: