רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק סג · פסוק ה
וָאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל:
וְאֶשְׁתּוֹמֵם. לְשׁוֹן ׳שְׁתִיקָה׳, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה ״וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ״ (ישעיהו נט:טז):
וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי. חֲמָתִי שֶׁיֵּשׁ לִי עַל הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר ״אֲנִי קָצַפְתִּי מְעַט״ עַל עַמִּי ״וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה״ (זכריה א:טו), הִיא סְמָכָתְנִי – חִזְּקָה יָדִי וְעוֹרְרָה אֶת לִבִּי לִפָּרַע מֵהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין וַהֲגוּנִים לִגְאֻלָּה: