אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק סג

פרק סב

פסוק א

מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם. נִתְנַבֵּא הַנָּבִיא עַל שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בֶּאֱדוֹם, וְהוּא עַצְמוֹ בִּכְבוֹדוֹ יַהֲרֹג אֶת שַׂר שֶׁלָּהֶם תְּחִלָּה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו לד:ה) ״כִּי רִוְתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי״ וְאַחַר כָּךְ ״עַל אֱדוֹם תֵּרֵד״, וְנִכָּר בְּזַעַם פָּנָיו שֶׁהֲרָגָם הֶרֶג רַב. וְהַנָּבִיא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִלְחֲמוֹת בְּנֵי אָדָם לְבוּשֵׁי בְּגָדִים, וּבְהָרְגָם הֶרֶג הַדָּם נִתָּז עַל בִּגְדֵיהֶם, כִּי כֵּן דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים מְדַבְּרִים בַּשְּׁכִינָה כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ, וְכֵן (יחזקאל מג:ב) ״וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים״, דִּמָּה הַנָּבִיא קוֹל חָזָק שֶׁלּוֹ לְקוֹל מַיִם רַבִּים לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לִשְׁמוֹעַ, שֶׁאֵין לְהָבִין וּלְהַאֲזִין בְּרוּחַ גְּבוּרוֹת אֱלֹהֵינוּ לְהַשְׁמִיעָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא:

מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם. יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: מִי זֶה וְגוֹ׳, וּבָא חֲמוּץ בְּגָדִים צְבוּעִים בְּדָם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מִתְנָאֵץ בְּרֵיחוֹ וּבְמַרְאִיתוֹ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן ׳חִמּוּץ׳:

מִבָּצְרָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מכות יב.): שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת עָתִיד שַׂר שֶׁל שֵׂעִיר לִטְעוֹת, כְּסָבוּר הוּא שֶׁבָּצְרָה הִיא ״בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר״ (דברים ד:מג) שֶׁהָיְתָה עִיר מִקְלָט, וְטוֹעֶה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין קוֹלֶטֶת אֶלָּא שׁוֹגֵג וְהוּא הָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל מֵזִיד. וְעוֹד יֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה פג ג), עַל שֶׁהִסְפִּיקָה בָּצְרָה מֶלֶךְ לְשֵׂעִיר בְּמוֹת מַלְכָּהּ הָרִאשׁוֹן ״וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה״ (בראשית לו:לג), וּבָצְרָה מִמּוֹאָב הִיא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״עַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה״ (ירמיהו מח:כד):

זֶה. (שֶׁהָיָה) הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ וְצֹעֶה וְנֶאֱזָר בְּרֹב כֹּחוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁעָלְתָה לְפָנַי לְדַבֵּר בְּצִדְקַת הָאָבוֹת וּבְצִדְקַת דּוֹרוֹ שֶׁל צָרָה, וְצִדְקָתִי גַּם הִיא עִמָּהֶם, וְנִגְלֵיתִי לִהְיוֹת רַב לְהוֹשִׁיעַ. וְהֵם אוֹמְרִים: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ? מַדּוּעַ בְּגָדֶיךָ אֲדוּמִים?

פסוק ג

וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי. מִתְיַצֵּב לְפָנַי לְהִלָּחֵם:

וְיֵז נִצְחָם. דָּמָם, שֶׁהוּא תָּקְפּוֹ וְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל אָדָם:

אֶגְאָלְתִּי. כְּמוֹ ״נִגְאֲלוּ בְדָם״ (איכה ד:יד):

פסוק ה

וָאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל:

וְאֶשְׁתּוֹמֵם. לְשׁוֹן ׳שְׁתִיקָה׳, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה ״וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ״ (ישעיהו נט:טז):

וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי. חֲמָתִי שֶׁיֵּשׁ לִי עַל הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר ״אֲנִי קָצַפְתִּי מְעַט״ עַל עַמִּי ״וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה״ (זכריה א:טו), הִיא סְמָכָתְנִי – חִזְּקָה יָדִי וְעוֹרְרָה אֶת לִבִּי לִפָּרַע מֵהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין וַהֲגוּנִים לִגְאֻלָּה:

פסוק ו

וְאָבוּס. לְשׁוֹן מִתְגּוֹלֵל בְּדָם וְדוֹרֵךְ בָּרַגְלַיִם, כְּמוֹ ״מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ״ (יחזקאל טז:ו), וּכְמוֹ ״בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי״ (ירמיהו יב:י):

נִצְחָם. גְּבוּרַת נִצְחוֹנָם:

פסוק ז

חַסְדֵי ה׳ אַזְכִּיר. הַנָּבִיא אָמַר: אַזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל אֶת חַסְדֵי ה׳:

וְרַב טוּב. אַזְכִּיר אֲשֶׁר גָּמַל לְבֵית יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָיו:

פסוק ח

אַךְ עַמִּי הֵמָּה. אַף עַל פִּי שֶׁגָּלוּי לְפָנַי שֶׁיִּבְגְּדוּ בִּי, מִכָּל מָקוֹם עַמִּי הֵם, וַהֲרֵי הֵם לְפָנַי כְּבָנִים אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּרוּ:

פסוק ט

בְּכָל צָרָתָם. שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם:

לֹא צָר. לֹא הֵצֵר לָהֶם כְּפִי מַעַלְלֵיהֶם שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לִלְקוֹת, כִּי מַלְאַךְ פָּנָיו הוּא מִיכָאֵל שַׂר הַפָּנִים, מִמְּשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו הוֹשִׁיעָם תָּמִיד בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם:

פסוק י

וְהֵמָּה מָרוּ. הִקְנִיטוּ, כְּמוֹ ״מַמְרִים הֱיִיתֶם״ (דברים ט:ז):

פסוק יא

וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ. הַנָּבִיא מִתְאוֹנֵן וְאוֹמֵר בְּלָשׁוֹן תְּחִנָּה: הַיּוֹם בַּגּוֹלָה, זוֹכֵר עַמּוֹ אֶת יְמֵי עוֹלָם, אֶת יְמֵי מֹשֶׁה, וּבְצָרָתוֹ הוּא אוֹמֵר: אַיֵּה מֹשֶׁה רוֹעֵנוּ הַמַּעֲלֵנוּ מִיַּם סוּף:

אֶת רֹעֵי צֹאנוֹ. דִּמְיוֹן רוֹעֶה הַמַּעֲלֶה אֶת צֹאנוֹ, אַיֵּה הוּא אֲשֶׁר שָׂם בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִמְּדָנוּ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:

פסוק יב

מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה אֶת זְרוֹעַ גְּבוּרָתוֹ; בְּכָל עֵת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה זְרוֹעוֹ מוּכָן לִימִינוֹ:

פסוק יג

כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר. שֶׁאֵינוֹ נִכְשָׁל, לְפִי שֶׁהִיא אֶרֶץ חֲלָקָה, כֵּן לֹא נִכְשְׁלוּ בַּתְּהוֹם:

פסוק יד

כַּבְּהֵמָה. אֲשֶׁר בַּבִּקְעָה תֵרֵד, וּבִקְעָה הִיא אֶרֶץ חֲלָקָה וְאֵין בָּהּ מִכְשׁוֹל, קנפניי״א בלע״ז:

תֵרֵד. תִּתְפַּשֵּׁט, כְּמוֹ ״לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם״ (ישעיהו מה:), כֵּן רוּחַ ה׳ תְּנִיחֶנּוּ לַתְּהוֹם, וְעָשָׂה בּוֹ דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה:

כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ. כֵּן הָיָה הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, נִהַגְתָּ עַמְּךָ:

פסוק טו

אַיֵּה קִנְאָתְךָ. הָרִאשׁוֹנָה:

הֲמוֹן מֵעֶיךָ. שֶׁהָיוּ רְגִילִים לְהָמוֹת עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר מֵאָז, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו לא:כ) ״עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ״, וַהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים אֵלֵינוּ עַתָּה הִתְאַפָּקוּ, נִתְחַסְּנוּ מִהְיוֹת הוֹמִים עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר מֵאָז:

הִתְאַפָּקוּ. כְּמוֹ ״וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם״ (בראשית מג:לא), נִתְאַפַּק, וְלֹא הִכִּירוּ אֶת אֲשֶׁר נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו:

פסוק טז

כִּי אַתָּה אָבִינוּ. וְעָלֶיךָ לְהַבִּיט וְלִרְאוֹת בְּצָרוֹתֵינוּ:

כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ. בְּצָרַת מִצְרָיִם:

וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ בַּמִּדְבָּר, כִּי כְּבָר נִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם:

וְאַתָּה ה׳ אָבִינוּ. בְּכֻלָּם נַעֲשֵׂיתָ לָנוּ אָב, וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בּוֹ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת פט ב):

פסוק יז

לָמָּה תַתְעֵנוּ. כִּי בְּיָדְךָ לְהָסִיר יֵצֶר הָרָע, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר וְגוֹ׳״ (ירמיהו יח:ו), וְאוֹמֵר ״וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן וְגוֹ׳״ (יחזקאל לו:כו):

תַּקְשִׁיחַ. לְשׁוֹן אִמּוּץ לֵב:

פסוק יח

לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קָדְשֶׁךָ. גְּדֻלָּתָם וִירֻשָּׁתָם זְמַן מוּעָט הָיְתָה לָהֶם:

בּוֹסְסוּ. ״דּוֹשְׁשׁוּ״:

פסוק יט

הָיִינוּ. עַתָּה כְּעַם אֲשֶׁר לֹא בָּחַרְתָּ לִמְשׁוֹל בָּם מֵעוֹלָם, וּכְאִלּוּ לֹא נִקְרָא שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם:

לוּא קָרַעְתָּ שָׁמַיִם. וְיָרַדְתָּ לְהַצִּילֵנוּ עַתָּה, כַּאֲשֶׁר יָרַדְתָּ לְהַצִּיל מִיַּד מִצְרַיִם, אָז מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ בְּרֶתֶת וְזִיעַ:

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה