רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק סב
פסוק א
לְמַעַן צִיּוֹן. אֶעֱשֶׂה וְלֹא אֶחֱשֶׁה עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לָהּ:
לֹא אֶשְׁקוֹט. לֹא יְהֵא שָׁלוֹם לְפָנַי, עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ:
פסוק ב
יִקֳּבֶנּוּ. יְפָרְשֶׁנּוּ:
פסוק ד
בְּעוּלָה. מְיֻשֶּׁבֶת:
פסוק ה
כִּי יִבְעַל וְגוֹ׳. ״אֲרֵי כְּמָה דְמִתְיַתֵּב עוּלֵם עִם בְּתוּלְתָא, כֵּן יִתְיַיתְבִין בְּגַוֵּיכִי בְּנַיְיכִי״ (תרגום יונתן):
פסוק ו
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם. רַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ כְּמַשְׁמָעוֹ: מַלְאָכִים הַמַּזְכִּירִים אֶת ה׳ עַל חֻרְבָּנָהּ לִבְנוֹתָהּ. מַאי אָמְרִי? ״אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן״ (תהלים קב:יד), ״כִּי בָחַר ה׳ בְּצִיּוֹן״ (תהלים קלב:יג), כִּדְאִיתָא בִּמְסֶכֶת מְנָחוֹת (מנחות פז א). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם חוֹמוֹתַיִךְ: אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, הַמְּגִינִים עָלֵינוּ כַּחוֹמָה:
הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים. לִכְתּוֹב סֵפֶר זִכְרוֹנוֹת שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח זְכוּתָם מִלְּפָנַי:
לֹא יֶחֱשׁוּ. מִלְּהַזְכִּיר זְכוּתָם לְפָנַי:
הַמַּזְכִּירִים אֶת ה׳. אֶת זְכוּת הָאָבוֹת:
אַל דֳּמִי לָכֶם. אַל תַּחֲרִישׁוּ:
פסוק ט
יֹאכְלֻהוּ. מוּסָב עַל דְּגָנֵךְ (ישעיה סב:ח):
יִשְׁתֻּהוּ. מוּסָב עַל תִּירוֹשֵׁךְ (ישעיהו סב:ח):
פסוק י
עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים. ״אָמַר נְבִיָּיא: עִבְרוּ וְתוּבוּ בְּתַרְעַיָּא, אַפְנוּ לִבָּא דְעַמָּא לְאוֹרַח תַּקְנָא״ (תרגום יונתן):
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה. כִּבְשׁוּ הַדֶּרֶךְ בטי״ץ לוקמי״ן בלע״ז. סֹלּוּ לְשׁוֹן ׳מְסִלָּה׳ הוּא:
סַקְּלוּ מֵאֶבֶן. סַקְּלוּ הַמְּסִלָּה וְהַשְׁלִיכוּ אַבְנֵי מִכְשׁוֹל לַצְּדָדִין, סַקְּלוּ. אישפירייר״ן בלע״ז:
מֵאֶבֶן. מִהְיוֹת שָׁם אֶבֶן, וּכְנֶגֶד יֵצֶר הָרָע הוּא אוֹמֵר (תנחומא בהעלתך י), וְיֵשׁ עוֹד לְפוֹתְרוֹ עַל תִּקּוּן הַדְּרָכִים לְקִבּוּץ הַגָּלִיּוֹת:
הָרִימוּ נֵס. כְּלוֹנָס, פורק״א בלע״ז. אוֹת הוּא שֶׁיִּקָּבְצוּ אֵלַי, וְיָבִיאוּ לִי אֶת הַגּוֹלִים אֶצְלָם:
פסוק יא
הִנֵּה שְׂכָרוֹ. שֶׁמּוּכָן לָתֵת לַעֲבָדָיו מוּכָן אִתּוֹ:
וּפְעֻלָּתוֹ. שְׂכַר הַפְּעֻלָּה שֶׁפָּעֲלוּ עִמּוֹ לְפָנָיו, הוּא מוּכָן לָתֵת: