רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק סג · פסוק א
מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם. נִתְנַבֵּא הַנָּבִיא עַל שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בֶּאֱדוֹם, וְהוּא עַצְמוֹ בִּכְבוֹדוֹ יַהֲרֹג אֶת שַׂר שֶׁלָּהֶם תְּחִלָּה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו לד:ה) ״כִּי רִוְתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי״ וְאַחַר כָּךְ ״עַל אֱדוֹם תֵּרֵד״, וְנִכָּר בְּזַעַם פָּנָיו שֶׁהֲרָגָם הֶרֶג רַב. וְהַנָּבִיא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִלְחֲמוֹת בְּנֵי אָדָם לְבוּשֵׁי בְּגָדִים, וּבְהָרְגָם הֶרֶג הַדָּם נִתָּז עַל בִּגְדֵיהֶם, כִּי כֵּן דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים מְדַבְּרִים בַּשְּׁכִינָה כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ, וְכֵן (יחזקאל מג:ב) ״וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים״, דִּמָּה הַנָּבִיא קוֹל חָזָק שֶׁלּוֹ לְקוֹל מַיִם רַבִּים לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לִשְׁמוֹעַ, שֶׁאֵין לְהָבִין וּלְהַאֲזִין בְּרוּחַ גְּבוּרוֹת אֱלֹהֵינוּ לְהַשְׁמִיעָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא:
מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם. יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: מִי זֶה וְגוֹ׳, וּבָא חֲמוּץ בְּגָדִים צְבוּעִים בְּדָם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מִתְנָאֵץ בְּרֵיחוֹ וּבְמַרְאִיתוֹ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן ׳חִמּוּץ׳:
מִבָּצְרָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מכות יב.): שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת עָתִיד שַׂר שֶׁל שֵׂעִיר לִטְעוֹת, כְּסָבוּר הוּא שֶׁבָּצְרָה הִיא ״בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר״ (דברים ד:מג) שֶׁהָיְתָה עִיר מִקְלָט, וְטוֹעֶה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין קוֹלֶטֶת אֶלָּא שׁוֹגֵג וְהוּא הָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל מֵזִיד. וְעוֹד יֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה פג ג), עַל שֶׁהִסְפִּיקָה בָּצְרָה מֶלֶךְ לְשֵׂעִיר בְּמוֹת מַלְכָּהּ הָרִאשׁוֹן ״וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה״ (בראשית לו:לג), וּבָצְרָה מִמּוֹאָב הִיא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״עַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה״ (ירמיהו מח:כד):
זֶה. (שֶׁהָיָה) הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ וְצֹעֶה וְנֶאֱזָר בְּרֹב כֹּחוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁעָלְתָה לְפָנַי לְדַבֵּר בְּצִדְקַת הָאָבוֹת וּבְצִדְקַת דּוֹרוֹ שֶׁל צָרָה, וְצִדְקָתִי גַּם הִיא עִמָּהֶם, וְנִגְלֵיתִי לִהְיוֹת רַב לְהוֹשִׁיעַ. וְהֵם אוֹמְרִים: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ? מַדּוּעַ בְּגָדֶיךָ אֲדוּמִים?