רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק סב · פסוק ו
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם. רַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ כְּמַשְׁמָעוֹ: מַלְאָכִים הַמַּזְכִּירִים אֶת ה׳ עַל חֻרְבָּנָהּ לִבְנוֹתָהּ. מַאי אָמְרִי? ״אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן״ (תהלים קב:יד), ״כִּי בָחַר ה׳ בְּצִיּוֹן״ (תהלים קלב:יג), כִּדְאִיתָא בִּמְסֶכֶת מְנָחוֹת (מנחות פז א). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם חוֹמוֹתַיִךְ: אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, הַמְּגִינִים עָלֵינוּ כַּחוֹמָה:
הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים. לִכְתּוֹב סֵפֶר זִכְרוֹנוֹת שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח זְכוּתָם מִלְּפָנַי:
לֹא יֶחֱשׁוּ. מִלְּהַזְכִּיר זְכוּתָם לְפָנַי:
הַמַּזְכִּירִים אֶת ה׳. אֶת זְכוּת הָאָבוֹת:
אַל דֳּמִי לָכֶם. אַל תַּחֲרִישׁוּ: