רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ס · פסוק יא
וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד. לְשׁוֹן ׳פִּתּוּחַ׳, מִמִּשְׁקֹלֶת לָשׁוֹן כָּבֵד, עַל שֵׁם שֶׁפְּתִיחָתָן פְּתִיחַת עוֹלָם, פְּתִיחַת תָּמִיד; כְּמוֹ ׳שִׁבֵּר׳ מִלְּשׁוֹן ׳שְׁבִירָה׳, כָּךְ מִלְּשׁוֹן ׳פְּתִיחָה׳, טי״ש אובירט״ש בלע״ז: