רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ס
פסוק ד
עַל צַד תֵּאָמַנָה. ״עַל גִּיסְסִין״ (תרגום יונתן), כְּסָלִים שֶׁל מְלָכִים תִּהְיֶינָה אֲמוּנוֹת:
פסוק ה
אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ. ״בְּכֵן תֶּחֱזִין וְתִנְהֲרִין״ (תרגום יונתן):
וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ. וְיִתְמַהּ וְיִרְחַב לִבֵּךְ:
כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם. ״אֲרֵי יִתְחַלֵּף לִיךְ עוּתַר מַעַרְבָא״ (תרגום יונתן):
חֵיל גּוֹיִם. ״נִכְסֵי דְפָלְחֵי כּוֹכְבַיָּא״:
פסוק ו
שִׁפְעַת. רֹב:
בִּכְרֵי מִדְיָן. ״הוֹגְנֵי מִדְיָן״ (תרגום יונתן); הֵם גְּמַלִּים בַּחוּרִים, וְכֵן ״בִּכְרָה קַלָּה״ (ירמיה ב:כג):
וְעֵיפָה. גַּם הֵם מִבְּנֵי מִדְיָן, ״עֵיפָה וָעֵפֶר״ (בראשית כה:ד):
פסוק ז
אֵילֵי נְבָיוֹת. דִּכְרֵי נְבָיוֹת:
פסוק ט
בָּרִאשֹׁנָה. כְּמוֹ ׳כְּבָרִאשׁוֹנָה׳, בִּימֵי שְׁלֹמֹה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י:כב): ״כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ וְגוֹ׳״, תַּרְשִׁישׁ שֵׁם הַיָּם:
לְשֵׁם ה׳ אֱלֹהַיִךְ. שֶׁנִּקְרָא עָלֶיךָ, כִּי יִשְׁמְעוּ שִׁמְעוֹ וְשֵׁם גְּבוּרָתוֹ וְיָבוֹאוּ:
כִּי פֵאֲרָךְ. נָתַן לָךְ פְּאֵר:
פסוק י
וּבִרְצוֹנִי. וּבְהַרְצוֹתִי לָךְ, אימונ״א פייזמנ״ט בלע״ז:
פסוק יא
וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד. לְשׁוֹן ׳פִּתּוּחַ׳, מִמִּשְׁקֹלֶת לָשׁוֹן כָּבֵד, עַל שֵׁם שֶׁפְּתִיחָתָן פְּתִיחַת עוֹלָם, פְּתִיחַת תָּמִיד; כְּמוֹ ׳שִׁבֵּר׳ מִלְּשׁוֹן ׳שְׁבִירָה׳, כָּךְ מִלְּשׁוֹן ׳פְּתִיחָה׳, טי״ש אובירט״ש בלע״ז:
פסוק יג
בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר. מִינֵי עֲצֵי יַעַר לְבָנוֹן:
פסוק יד
צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. ״צִיּוֹן דְּאִתְרְעִי בָהּ קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל״ (תרגום יונתן), צִיּוֹן שֶׁל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
פסוק טז
וְשֹׁד מְלָכִים. לְשׁוֹן ׳שָׁדַיִם׳, וְתִינָקִי יוֹרֶה עָלָיו:
פסוק יז
תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת. שֶׁנָּטְלוּ מִמֵּךְ:
וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם. ״וַאֲשַׁוִּי פַּרְנָסָךְ שְׁלָם וְשָׁלְטוֹנִיךְ בִּזְכוּ״ (תרגום יונתן):
פְקֻדָּתֵךְ. פְּקִידִים שֶׁלָּךְ, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בבא בתרא ט א): הַפְּקֻדּוֹת שֶׁבָּאוּ עָלֶיךָ בְּגָלוּתֵךְ וְהַנּוֹגְשִׂים שֶׁדְּחָקוּךְ יִהְיוּ לָךְ לְשָׁלוֹם וְלִצְדָקָה:
פסוק יט
לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד. לֹא תִצְטָרְכִי לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ:
פסוק כ
לֹא יֵאָסֵף. לְשׁוֹן ״אָסְפוּ נָגְהָם״ (יואל ב:י), הִכְנִיסוּ אוֹרָם:
פסוק כא
לְהִתְפָּאֵר. שֶׁאֶהְיֶה מִתְפָּאֵר בָּם, פורוונטי״ר בלע״ז:
פסוק כב
בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. זָכוּ – אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זָכוּ – בְּעִתָּהּ (סנהדרין צח א):