רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נט
פסוק א
הֵן לֹא קָצְרָה. אֶת אֲשֶׁר לֹא נוֹשַׁעְתֶּם, לֹא מִקֹּצֶר יָדוֹ הוּא:
פסוק ב
הִסְתִּירוּ פָנִים. גָּרְמוּ לָכֶם שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מִכֶּם:
פסוק ג
נְגֹאֲלוּ. לְשׁוֹן ׳טִנּוּף׳, וְכֵן ״לֶחֶם מְגֹאָל״ (מלאכי א:ז):
פסוק ה
צִפְעוֹנִי. מִין נָחָשׁ רַע:
בִּקֵּעוּ. אישקלורש״ט בלע״ז, כְּלוֹמַר: מַעֲשִׂים מְכֹעָרִים שֶׁאֵינָם לְטוֹבָתָם עָשׂוּ:
וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ. איריני״ש בלע״ז, וְקוּרֵי – אורטור״ש בלע״ז. קוּרֵי הֵם כְּלֵי הָאוֹרֵג שֶׁהַשְּׁתִי מוּסָךְ בָּהֶן, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּמַחְבֶּרֶת קוֹרוֹת, עַל שֵׁם שֶׁהָעַכָּבִישׁ מֵיסָךְ אֲרִיגוֹתָיו בְּקוֹרוֹת:
וְהַזּוּרֶה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְשַׁחְנָן״, לְשׁוֹן ׳חִמּוּם׳, שֶׁקּוֹרִין בלע״ז קובי״ר; הַמְחַמְּמָן יוֹצֵא מֵהֶן כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּעַ הַקְּלִפָּה. וְעִקַּר לְשׁוֹן וְהַזּוּרֶה לְשׁוֹן ׳עִצּוּר׳ הוּא, לְהוֹצִיא הַבָּלוּעַ בְּתוֹכוֹ, כְּמוֹ ״וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה״ (שופטים ו:לח), וְעִצּוּרוֹ שֶׁל זֶה הוּא חִמּוּמוֹ:
אֶפְעֶה. מִין נָחָשׁ שֶׁהוּא רַע, כָּךְ לֹא יִשְׁתַּלְּמוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם אֶלָּא רָעָה:
פסוק ח
וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם. כְּלוֹמַר, אֵין בְּמַעְגַּל דַּרְכֵיהֶם דָּבָר נִשְׁפָּט בֶּאֱמֶת כְּמִשְׁפָּטוֹ:
נְתִיבוֹתֵיהֶם עִקְּשׁוּ לָהֶם. הֵם הֶעֱווּ אֶת דַּרְכָּם לְעַצְמָם:
פסוק ט
רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ. שֶׁהָיִינוּ צוֹעֲקִים חָמָס מֵאוֹיְבֵינוּ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹפֵט לִנְקוֹם נְקָמָה:
וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה. הַנֶּחָמוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁהִבְטִיחָנוּ אֵין מַשִּׂיגוֹת אוֹתָנוּ לָבוֹא:
לִנְגֹהוֹת. נְקַוֶּה, וּבָאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ:
פסוק י
בָּאַשְׁמַנִּים. מְנַחֵם פָּתַר לְשׁוֹן ׳מַחֲשַׁכִּים׳, וְרֹב הַפּוֹתְרִים מוֹדִים לוֹ. אֲבָל דּוּנַשׁ פָּתַר בּוֹ לְשׁוֹן ׳שׁוּמָן׳, וְהָאָלֶ״ף נוֹסָף בּוֹ, כְּמוֹ אָלֶ״ף שֶׁבְּ״אַחֲוָתִי״ (איוב יג:יז), וְשֶׁבְּ״אַכְזָב״ (ירמיה טו:יח), וְ״דֶרֶךְ הָאֲתָרִים״ (במדבר כא:א). אַף כָּאן בֵּין הָאַשְׁמַנִּים בֵּין הַחַיִּים הַשְּׁמֵנִים אֲנַחְנוּ כַּמֵּתִים. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן ׳מַסְגֵּר׳: ״אִיתַאֲחַד בְּאַפְנָא כְּמָה דַאֲחִידִין קִבְרַיָּא בְּאַפֵּי מֵיתַיָּא״:
פסוק יא
הָגֹה נֶהְגֶּה. לְשׁוֹן ׳יְלָלָה׳:
פסוק יג
דַּבֶּר עֹשֶׁק. כְּמוֹ ׳לְדַבֵּר עֹשֶׁק׳:
הֹרוֹ וְהֹגוֹ. לִירוֹת וּלְהוֹצִיא. הֹרוֹ לְשׁוֹן ״יָרָה בַיָּם״ (שמות טו:ד). דָּבָר אַחֵר: הֹרוֹ וְהֹגוֹ – הָרַב וְהַתַּלְמִיד שֵׁם הַמָּקוֹר (סא״א), וְהֹגוֹ כְּמוֹ ״כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן הַמְּסִלָּה״ (שמואל ב כ:יג), ״הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף״ (משלי כה:ד):
פסוק יד
וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט. נִקְמָתֵנוּ מֵאוֹיְבֵינוּ, שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת מֵרָחוֹק. לָמָּה? כִּי כָשְׁלָה אֱמֶת בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ, וְכֵיוָן שֶׁהָאֱמֶת כָּשְׁלָה מֵאֶרֶץ, אַף מִשָּׁמַיִם אֵין הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט בָּאִין:
פסוק טו
מִשְׁתּוֹלֵל. מֻחְזָק שׁוֹטֶה עַל הַבְּרִיּוֹת (סנהדרין צז א), כְּמוֹ ״אֵלְכָה שׁוֹלָל״ (מיכה א:ח), וְהוּא מִגִּזְרַת ״שׁוֹגֵג״, דִּמְתַרְגְּמִינָן ״שָׁלוּ״ (ויקרא ה:לו), וְכֵן ״עַל הַשַּׁל״ (שמואל ב ו:ז):
וַיֵּרַע בְּעֵינָיו כִּי אֵין מִשְׁפָּט. לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַפֻּרְעָנוּת:
פסוק טז
וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ. וְעַתָּה בְּהִנָּחֲמוֹ עַל הָרָעָה לְעַמּוֹ, רוֹאֶה כִּי אֵין אִישׁ צַדִּיק לַעֲמוֹד בַּפֶּרֶץ:
וַיִּשְׁתּוֹמֵם. וַיַּחֲרֵשׁ לִרְאוֹת אִם יֵשׁ מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם, וְאֵין מַפְגִּיעַ. וַיִּשְׁתּוֹמֵם לְשׁוֹן אָדָם הָעוֹמֵד וְתוֹהֶה וְשׁוֹתֵק בְּתִמְהוֹנוֹ, וְתָי״ו וַיִּשְׁתּוֹמֵם כְּתָי״ו שֶׁל מִשְׁתּוֹלֵל, וּשְׁנֵיהֶם כָּאן מְשַׁמְּשׁוֹת לְשׁוֹן מִתְפַּעֵל. וְכֵן דֶּרֶךְ הַתֵּיבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ הָרִאשׁוֹן שִׁי״ן אוֹ סָמֶ״ךְ, כְּשֶׁהִיא נֶהְפֶּכֶת לִלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל, נִתְפַּעֵל וְיִתְפַּעֵל, בָּא הַתָּי״ו בְּאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת שֹׁרֶשׁ הַתֵּיבָה. נִמְצָא וַיִּשְׁתּוֹמֵם לְשׁוֹן ״שֹׁמּוּ שָׁמַיִם״ (ירמיהו ב:יב), ״מַשְׁמִים בְּתוֹכָם״ (יחזקאל ג:טו), ״נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים״ (איוב יח:כ), לְשׁוֹן ׳תִּמָּהוֹן׳:
וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ. וְיִנָּקֵם מֵאוֹיְבָיו:
וְצִדְקָתוֹ… סְמָכָתְהוּ. הִיא לְהַשִּׂיאוֹ וּלְאַמֵּץ יָדָיו בְּנִקְמָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ הֲגוּנִים לְהוֹשִׁיעַ:
פסוק יז
קִנְאָה. אינפרימנ״ט בלע״ז, לְקַנְּאוֹת לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל:
פסוק יח
כְּעַל גְּמֻלוֹת. כְּדָת לְהָשִׁיב עַל גְּמֻלוֹת הָאוֹיְבִים:
כְּעַל יְשַׁלֵּם. כְּדָת לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶם יְשַׁלֵּם:
פסוק יט
כִּי יָבֹא כַנָּהָר. צָרָה עַל אוֹיְבָיו:
נֹסְסָה בוֹ. נִפְלָאוֹת בּוֹ, לְשׁוֹן ׳נֵס׳. דָּבָר אַחֵר: נוֹסְסָה בּוֹ – אוֹכֶלֶת בּוֹ כְּתוֹלַעַת בָּעֵץ, כְּמוֹ (ישעיהו י:יח) ״וְהָיָה כִּמְסוֹס נוֹסֵס״:
פסוק כ
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. כָּל זְמַן שֶׁצִּיּוֹן חֲרֵבָה, עֲדַיִין לֹא בָּא הַגּוֹאֵל ספר אחרים אומרים:
פסוק כא
זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם. בְּדָבָר זֶה כָּרַתִּי בְּרִיתִי לָהֶם וַאֲקַיֵּם, כִּי אַף בְּגָלוּתָם לֹא תִּשָּׁכַח תּוֹרָתִי מֵהֶם: