רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נט · פסוק י
בָּאַשְׁמַנִּים. מְנַחֵם פָּתַר לְשׁוֹן ׳מַחֲשַׁכִּים׳, וְרֹב הַפּוֹתְרִים מוֹדִים לוֹ. אֲבָל דּוּנַשׁ פָּתַר בּוֹ לְשׁוֹן ׳שׁוּמָן׳, וְהָאָלֶ״ף נוֹסָף בּוֹ, כְּמוֹ אָלֶ״ף שֶׁבְּ״אַחֲוָתִי״ (איוב יג:יז), וְשֶׁבְּ״אַכְזָב״ (ירמיה טו:יח), וְ״דֶרֶךְ הָאֲתָרִים״ (במדבר כא:א). אַף כָּאן בֵּין הָאַשְׁמַנִּים בֵּין הַחַיִּים הַשְּׁמֵנִים אֲנַחְנוּ כַּמֵּתִים. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן ׳מַסְגֵּר׳: ״אִיתַאֲחַד בְּאַפְנָא כְּמָה דַאֲחִידִין קִבְרַיָּא בְּאַפֵּי מֵיתַיָּא״: