רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נט · פסוק ה
צִפְעוֹנִי. מִין נָחָשׁ רַע:
בִּקֵּעוּ. אישקלורש״ט בלע״ז, כְּלוֹמַר: מַעֲשִׂים מְכֹעָרִים שֶׁאֵינָם לְטוֹבָתָם עָשׂוּ:
וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ. איריני״ש בלע״ז, וְקוּרֵי – אורטור״ש בלע״ז. קוּרֵי הֵם כְּלֵי הָאוֹרֵג שֶׁהַשְּׁתִי מוּסָךְ בָּהֶן, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּמַחְבֶּרֶת קוֹרוֹת, עַל שֵׁם שֶׁהָעַכָּבִישׁ מֵיסָךְ אֲרִיגוֹתָיו בְּקוֹרוֹת:
וְהַזּוּרֶה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְשַׁחְנָן״, לְשׁוֹן ׳חִמּוּם׳, שֶׁקּוֹרִין בלע״ז קובי״ר; הַמְחַמְּמָן יוֹצֵא מֵהֶן כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּעַ הַקְּלִפָּה. וְעִקַּר לְשׁוֹן וְהַזּוּרֶה לְשׁוֹן ׳עִצּוּר׳ הוּא, לְהוֹצִיא הַבָּלוּעַ בְּתוֹכוֹ, כְּמוֹ ״וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה״ (שופטים ו:לח), וְעִצּוּרוֹ שֶׁל זֶה הוּא חִמּוּמוֹ:
אֶפְעֶה. מִין נָחָשׁ שֶׁהוּא רַע, כָּךְ לֹא יִשְׁתַּלְּמוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם אֶלָּא רָעָה: