רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נו · פסוק יא
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ. רוֹצִים לְמַלֹּאות כְּרֵסָם (אינגר״ש בלע״ז):
וְהֵמָּה רֹעִים. כְּמוֹ שֶׁהַכְּלָבִים לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, כֵּן הָרֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין מַה יִּהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים:
כֻּלָּם. לְדֶרֶךְ הֲנָיָתָם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ, לִגְזוֹל אֶת שְׁאָר הָעָם שֶׁהֵם מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם:
מִקָּצֵהוּ. כְּמוֹ ״כָּל הָעָם מִקָּצֶה״ (בראשית יט:ד), מִקְצֵה מִנְיָנָם וְעַד קָצֵהוּ, כֻּלָּם נוֹהֲגִים כֵּן: