רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נו · פסוק י
צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם. לְפִי שֶׁאָמַר ״דִּרְשׁוּ ה׳״ (ישעיהו נה:ו) וְכָל הָעִנְיָן, וְהֵם אֵינָם שׁוֹמְעִים, חוֹזֵר וְאוֹמֵר: הִנֵּה הַנְּבִיאִים צוֹעֲקִים לָהֶם וּמַכְרִיזִים עַל הַתְּשׁוּבָה וְתֵיטִיב לָהֶם, וַהֲרֵי פַּרְנָסֵיהֶם כְּעִוְרִים כֻּלָּם, וְאֵינָם רוֹאִין אֶת הַנּוֹלָדוֹת, כְּצוֹפֶה הַמֻּפְקָד לִרְאוֹת אֶת הַחֶרֶב בָּא לְהַזְהִיר אֶת הָעָם, וְהוּא עִוֵּר מִלִּרְאוֹת אֶת הַחֶרֶב בָּאָה וְאִלֵּם מִלְּהַזְהִיר אֶת הָעָם, כַּכֶּלֶב שֶׁמִּנּוּהוּ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וְהוּא אִלֵּם מִלִּנְבֹּחַ, כָּךְ פַּרְנָסֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם מַזְהִירִין אוֹתָם לַחֲזוֹר לַמּוּטָב:
הֹזִים שֹׁכְבִים. פֵּירֵשׁ דּוּנָשׁ: נִרְדָּמִים שׁוֹכְבִין, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״נַיְימִין שָׁכְבִין״, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן: