רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נה · פסוק ח
כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם. אֵין שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שָׁווֹת, לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְיִתְפֹּשׂ אֶת דַּרְכִּי:
וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיִתְפֹּשׂ אֶת מַחְשְׁבוֹתַי לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינַי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא בובר וישב יא): כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי וְגוֹ׳ אֵין דִּינִי כְּדִינֵי בָּשָׂר וָדָם: אַתֶּם, מִי שֶׁמּוֹדֶה בַּדִּין מִתְחַיֵּב, אֲבָל אֲנִי ״מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם״ (משלי כח:יג):