רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נה
פסוק א
הוֹי כָּל צָמֵא. הוֹי זֶה, לְשׁוֹן קְרִיאָה וְזִמּוּן וְקִבּוּץ הוּא, וְיֵשׁ הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא: ״הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן״ (זכריה ב:י):
לְכוּ לַמַּיִם. לַתּוֹרָה:
שִׁבְרוּ. לְשׁוֹן ״לִשְׁבֹּר בָּר״ (בראשית מב:ג), קְנוּ:
יַיִן וְחָלָב. לֶקַח טוֹב מִיַּיִן וְחָלָב:
פסוק ב
לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף. לָמָּה תִּגְרְמוּ לָכֶם לִשְׁקוֹל כֶּסֶף לְאוֹיְבֵיכֶם בְּלֹא לֶחֶם? (ויקרא רבה ל א)
פסוק ג
חַסְדֵי דָוִד. שֶׁאֶגְמוֹל לְדָוִד חֲסָדָיו:
פסוק ד
לְאוּמִּים. שַׂר וְגָדוֹל עֲלֵיהֶם, וּמוֹכִיחַ וּמֵעִיד דַּרְכֵיהֶם עַל פְּנֵיהֶם:
פסוק ה
הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא. לְשִׁמּוּשָׁךְ, אִם אֵלַי תִּשְׁמְעוּ, לְשֵׁם ה׳ הַנִּקְרָא עָלֶיךָ:
פסוק ו
בְּהִמָּצְאוֹ. קֹדֶם גְּזַר דִּין, בְּעוֹד שֶׁהוּא אוֹמֵר לָכֶם ״דִּרְשׁוּנִי״:
פסוק ח
כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם. אֵין שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שָׁווֹת, לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְיִתְפֹּשׂ אֶת דַּרְכִּי:
וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיִתְפֹּשׂ אֶת מַחְשְׁבוֹתַי לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינַי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא בובר וישב יא): כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי וְגוֹ׳ אֵין דִּינִי כְּדִינֵי בָּשָׂר וָדָם: אַתֶּם, מִי שֶׁמּוֹדֶה בַּדִּין מִתְחַיֵּב, אֲבָל אֲנִי ״מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם״ (משלי כח:יג):
פסוק ט
כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם וגו׳. כְּלוֹמַר, כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל וְחִלּוּק מַעֲלוֹת וְשֶׁבַח בִּדְרָכַי יוֹתֵר מִדַּרְכֵיכֶם וּבְמַחְשְׁבוֹתַי יוֹתֵר מִמַּחְשְׁבוֹתֵיכֶם, כְּגָבוֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. אַתֶּם נוֹתְנִים לֵב לִמְרוֹד בִּי, וַאֲנִי נוֹתֵן לֵב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם:
פסוק י
כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג. וְלֹא יָשׁוּב רֵיקָם, אַךְ יֵיטִיב לָעוֹלָם:
פסוק יא
כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי. לְהוֹדִיעֲכֶם עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, אַךְ יֵיטִיב לָכֶם אִם תִּשְׁמְעוּ לָהֶם:
פסוק יב
כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ. מִן הַגָּלוּת:
הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה. שֶׁיִּתְּנוּ לָכֶם פִּרְיָם וְצִמְחָם, וְיֵהָנוּ (יְרוֹנְנוּ) יוֹשְׁבֵיהֶם:
פסוק יג
תַּחַת הַנַּעֲצוּץ וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: תַּחַת הָרְשָׁעִים יַעֲלוּ צַדִּיקִים:
נַעֲצוּץ וְסִרְפַּד – מִינֵי קוֹצִים הֵם, כְּלוֹמַר: הָרְשָׁעִים יֹאבְדוּ וְהַצַּדִּיקִים יִטְּלוּ מֶמְשַׁלְתָּם (מגילה י ב):