רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נג · פסוק ב
וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו. הָעָם הַזֶּה, לִפְנֵי בָּא לוֹ הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת, עַם שָׁפָל הָיָה מְאֹד, וְעָלָה מֵאֵלָיו כְּיוֹנֵק מִיּוֹנֶקֶת הָאִילָנוֹת:
וְכַשֹּׁרֶשׁ. עָלָה מֵאֶרֶץ צִיָּה:
לֹא תֹאַר. הָיָה לוֹ מִתְּחִלָּה וְלֹא הָדָר:
וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ. וּכְשֶׁרְאִינוּהוּ מִתְּחִלָּה בְּאֵין מַרְאֶה, הֵיאַךְ נֶחְמְדֵהוּ? וְנֶחְמְדֵהוּ תָּמוּהַּ הוּא: