רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נב · פסוק יב
כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּסוֹף הַמִּקְרָא הַזֶּה מְיַשְּׁבִין שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּרֹאשׁוֹ: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ – מָה טַעַם? כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה׳ לַנְחוֹתְכֶם הַדֶּרֶךְ, וּמִי שֶׁשְּׁלוּחוֹ מַקְדִּים לְפָנָיו לַנְחוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ אֵין יְצִיאָתוֹ בְחִפָּזוֹן. וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן – לְפִי שֶׁמְּאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ מֵאַחֲרֵיכֶם לִשְׁמֹר אֶתְכֶם מִכָּל רוֹדֵף, כְּמוֹ ״וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת״ (במדבר י:כה). הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה קָרוּי מְאַסֵּף, לְפִי שֶׁהוּא מַמְתִּין אֶת הַנֶּחֱלָשִׁים וְאֶת הַנִּכְשָׁלִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע ו:יג): ״וְהַמְאַסֵּף הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן״: