רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נב
פסוק ב
הִתְנַעֲרִי. אישקור״א בלע״ז, כִּמְנַעֵר אֶת הַטַּלִּית (שבת קמז א):
קוּמִי. מִן הָאָרֶץ, מִגִּזְרַת ״לָאָרֶץ תֵּשֵׁב״ (ישעיהו ג:כו):
שְׁבִי. עַל הַכִּסֵּא:
הִתְפַּתְּחִי. הֱוִי נִתֶּרֶת:
מוֹסְרֵי. קריגל״ש בלע״ז:
שְׁבִיָּה. כְּמוֹ ׳שְׁבוּיָה׳:
פסוק ג
חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם. עַל עִסְקֵי חִנָּם, הוּא יֵצֶר הָרָע שֶׁאֵינוֹ לָכֶם לְשָׂכָר:
וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה (ירושלמי תענית א א):
פסוק ד
מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי וגו׳. הֵם הַמִּצְרִיִּים הָיוּ לָהֶם קְצָת חוֹב עֲלֵיהֶם, שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם אַכְסַנְיָא וְכִלְכְּלוּם, אֲבָל אַשּׁוּר בְּאֶפֶס וּבְחִנָּם עֲשָׁקוֹ:
פסוק ה
מַה לִּי פֹה. לָמָּה אֲנִי שׁוֹהֵא וּמַשְׁהֵא בָּנַי כָּאן?
יְהֵילִילוּ. מִתְפָּאֲרִים לֵאמֹר: ״יָדֵינוּ רָמָה״ (דברים לב:כז):
מְנֹאָץ. מִתְנָאֵץ, וַהֲרֵי זֶה דֻּגְמַת ״וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו״ (במדבר ז:פט):
פסוק ו
יֵדַע עַמִּי. כְּשֶׁאֶגְאָלֵם יַכִּירוּ, כִּי שְׁמִי אָדוֹן, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, כְּמַשְׁמָעוֹ (חגיגה טו:-טז.):
לָכֵן בַּיּוֹם. גְּאֻלָּתָם יָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי קִיַּמְתִּי:
פסוק ח
צֹפַיִךְ. צוֹפִים שֶׁמַּעֲמִידִין עַל הַחוֹמוֹת וְהַמִּגְדָּלִים לְבַשֵּׂר וְלִרְאוֹת מִי בָּא לָעִיר:
פסוק י
חָשַׂף. גִּלָּה:
פסוק יא
טָמֵא אַל תִּגָּעוּ. שֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִלִּגַּע בָּהֶם:
צְאוּ מִתּוֹכָהּ. מִתּוֹךְ הַגָּלוּת, כָּל נֶחָמוֹת הָאֵלּוּ הָאַחֲרוֹנוֹת אֵינָן אֶלָּא עַל גָּלוּת הָאַחֲרוֹן:
הִבָּרוּ. הִטַּהֲרוּ:
נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה׳. הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, שֶׁהֲיִיתֶם נוֹשְׂאִים כֵּלָיו (שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) בַּמִּדְבָּר (מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים):
פסוק יב
כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּסוֹף הַמִּקְרָא הַזֶּה מְיַשְּׁבִין שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּרֹאשׁוֹ: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ – מָה טַעַם? כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה׳ לַנְחוֹתְכֶם הַדֶּרֶךְ, וּמִי שֶׁשְּׁלוּחוֹ מַקְדִּים לְפָנָיו לַנְחוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ אֵין יְצִיאָתוֹ בְחִפָּזוֹן. וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן – לְפִי שֶׁמְּאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ מֵאַחֲרֵיכֶם לִשְׁמֹר אֶתְכֶם מִכָּל רוֹדֵף, כְּמוֹ ״וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת״ (במדבר י:כה). הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה קָרוּי מְאַסֵּף, לְפִי שֶׁהוּא מַמְתִּין אֶת הַנֶּחֱלָשִׁים וְאֶת הַנִּכְשָׁלִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע ו:יג): ״וְהַמְאַסֵּף הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן״:
פסוק יג
הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי. הִנֵּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יַצְלִיחַ עַבְדִּי יַעֲקֹב, צַדִּיקִים שֶׁבּוֹ:
פסוק יד
כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ. כַּאֲשֶׁר תָּמְהוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים רַבִּים בִּרְאוֹתָם שִׁפְלוּתָם, וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: כַּמָּה מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ (שֶׁל יִשְׂרָאֵל), רְאוּ מַה תָּאֳרָם חָשׁוּךְ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, כֵּן כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ:
פסוק טו
כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים. כֵּן עַתָּה גַּם הוּא תִּגְבַּר יָדוֹ וְיַזֶּה אֶת קַרְנוֹת הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר זֵרוּהוּ (זכריה ב:ד):
יִקְפְּצוּ. יִסְגְּרוּ פִּיהֶם מֵרוֹב תִּמָּהוֹן, כִּי כָבוֹד אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם עַל שׁוּם אָדָם רָאוּ בּוֹ:
הִתְבּוֹנָנוּ. ״אִסְתַּכָּלוּ״: