אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק נב

פרק נא

פסוק ב

הִתְנַעֲרִי. אישקור״א בלע״ז, כִּמְנַעֵר אֶת הַטַּלִּית (שבת קמז א):

קוּמִי. מִן הָאָרֶץ, מִגִּזְרַת ״לָאָרֶץ תֵּשֵׁב״ (ישעיהו ג:כו):

שְׁבִי. עַל הַכִּסֵּא:

הִתְפַּתְּחִי. הֱוִי נִתֶּרֶת:

מוֹסְרֵי. קריגל״ש בלע״ז:

שְׁבִיָּה. כְּמוֹ ׳שְׁבוּיָה׳:

פסוק ג

חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם. עַל עִסְקֵי חִנָּם, הוּא יֵצֶר הָרָע שֶׁאֵינוֹ לָכֶם לְשָׂכָר:

וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה (ירושלמי תענית א א):

פסוק ד

מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי וגו׳. הֵם הַמִּצְרִיִּים הָיוּ לָהֶם קְצָת חוֹב עֲלֵיהֶם, שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם אַכְסַנְיָא וְכִלְכְּלוּם, אֲבָל אַשּׁוּר בְּאֶפֶס וּבְחִנָּם עֲשָׁקוֹ:

פסוק ה

מַה לִּי פֹה. לָמָּה אֲנִי שׁוֹהֵא וּמַשְׁהֵא בָּנַי כָּאן?

יְהֵילִילוּ. מִתְפָּאֲרִים לֵאמֹר: ״יָדֵינוּ רָמָה״ (דברים לב:כז):

מְנֹאָץ. מִתְנָאֵץ, וַהֲרֵי זֶה דֻּגְמַת ״וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו״ (במדבר ז:פט):

פסוק ו

יֵדַע עַמִּי. כְּשֶׁאֶגְאָלֵם יַכִּירוּ, כִּי שְׁמִי אָדוֹן, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, כְּמַשְׁמָעוֹ (חגיגה טו:-טז.):

לָכֵן בַּיּוֹם. גְּאֻלָּתָם יָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי קִיַּמְתִּי:

פסוק ח

צֹפַיִךְ. צוֹפִים שֶׁמַּעֲמִידִין עַל הַחוֹמוֹת וְהַמִּגְדָּלִים לְבַשֵּׂר וְלִרְאוֹת מִי בָּא לָעִיר:

פסוק י

חָשַׂף. גִּלָּה:

פסוק יא

טָמֵא אַל תִּגָּעוּ. שֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִלִּגַּע בָּהֶם:

צְאוּ מִתּוֹכָהּ. מִתּוֹךְ הַגָּלוּת, כָּל נֶחָמוֹת הָאֵלּוּ הָאַחֲרוֹנוֹת אֵינָן אֶלָּא עַל גָּלוּת הָאַחֲרוֹן:

הִבָּרוּ. הִטַּהֲרוּ:

נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה׳. הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, שֶׁהֲיִיתֶם נוֹשְׂאִים כֵּלָיו (שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) בַּמִּדְבָּר (מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים):

פסוק יב

כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּסוֹף הַמִּקְרָא הַזֶּה מְיַשְּׁבִין שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּרֹאשׁוֹ: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ – מָה טַעַם? כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה׳ לַנְחוֹתְכֶם הַדֶּרֶךְ, וּמִי שֶׁשְּׁלוּחוֹ מַקְדִּים לְפָנָיו לַנְחוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ אֵין יְצִיאָתוֹ בְחִפָּזוֹן. וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן – לְפִי שֶׁמְּאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ מֵאַחֲרֵיכֶם לִשְׁמֹר אֶתְכֶם מִכָּל רוֹדֵף, כְּמוֹ ״וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת״ (במדבר י:כה). הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה קָרוּי מְאַסֵּף, לְפִי שֶׁהוּא מַמְתִּין אֶת הַנֶּחֱלָשִׁים וְאֶת הַנִּכְשָׁלִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע ו:יג): ״וְהַמְאַסֵּף הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן״:

פסוק יג

הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי. הִנֵּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יַצְלִיחַ עַבְדִּי יַעֲקֹב, צַדִּיקִים שֶׁבּוֹ:

פסוק יד

כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ. כַּאֲשֶׁר תָּמְהוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים רַבִּים בִּרְאוֹתָם שִׁפְלוּתָם, וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: כַּמָּה מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ (שֶׁל יִשְׂרָאֵל), רְאוּ מַה תָּאֳרָם חָשׁוּךְ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, כֵּן כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ:

פסוק טו

כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים. כֵּן עַתָּה גַּם הוּא תִּגְבַּר יָדוֹ וְיַזֶּה אֶת קַרְנוֹת הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר זֵרוּהוּ (זכריה ב:ד):

יִקְפְּצוּ. יִסְגְּרוּ פִּיהֶם מֵרוֹב תִּמָּהוֹן, כִּי כָבוֹד אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם עַל שׁוּם אָדָם רָאוּ בּוֹ:

הִתְבּוֹנָנוּ. ״אִסְתַּכָּלוּ״:

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה