רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נא · פסוק ו
שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ. שָׂרֵי צְבָאוֹת הָאֻמּוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם:
נִמְלָחוּ. נִתְבַּלּוּ, כְּמוֹ (ירמיהו לח:יב) ״בְּלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים״, בֶּגֶד הַנִּשְׁחָת. לָשׁוֹן אַחֵר: נִמְלָחוּ – נִתְבַּלְבְּלוּ, לְשׁוֹן מַלָּחֵי הַיָּם שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמַּיִם בַּמְּשׁוֹטוֹת מַנְהִיגֵי הַסְּפִינָה, וְכֵן ״מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ״ (שמות ל:לה):
וְהָאָרֶץ. שִׁלְטוֹנֵי הָאָרֶץ:
וְיֹשְׁבֶיהָ. שְׁאָר הָעָם:
וִישׁוּעָתִי. לְעַמִּי לְעוֹלָם תִּהְיֶה. דָּבָר אַחֵר: שָׁמַיִם וָאָרֶץ מַמָּשׁ, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הַשָּׁמַיִם וְאֶל הָאָרֶץ וּרְאוּ כַּמָּה הֵם חֲזָקִים וּבְרִיאִים, וְאַף עַל פִּי כֵן יִבְלוּ, וְצִדְקָתִי וִישׁוּעָתִי יִהְיוּ לְעוֹלָם. הֲרֵי שֶׁצִּדְקָתִי בְּרִיאָה וַחֲזָקָה יוֹתֵר מֵהֶם: