רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נ · פסוק ה
פָּתַח לִי אֹזֶן. וְהִשְׁמִיעַנִי ״אֶת מִי אֶשְׁלַח״ (ישעיהו ו:ח), שָׁלַחְתִּי אֶת עָמוֹס וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ פְּסִילוּס, שָׁלַחְתִּי אֶת מִיכָה וְכוּ׳, כִּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא דְּנַחֲמוּ נַחֲמוּ (פסיקתא דרב כהנא טז ד):
וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי. מִלֵּילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְלֹא נְסוּגוֹתִי אָחוֹר, אֶלָּא ״וָאוֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי״ (ישעיהו ו:ח):