רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מט · פסוק ז
לִבְזֹה נֶפֶשׁ. נֶפֶשׁ בְּזוּיָה:
לִמְתָעֵב גּוֹי. לְמִי שֶׁהַגּוֹי מְתַעֲבוֹ:
מְלָכִים יִרְאוּ אוֹתוֹ וְקָמוּ:
אֲשֶׁר נֶאֱמָן. לִשְׁמוֹר הַבְטָחָתוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם עַל הַמַּלְכִיּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְגוֹ׳״ (בראשית טו:יז):
קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. הוּא וַיִּבְחָרֶךָּ: