רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מו · פסוק יא
קוֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט. מֵאֶרֶץ אֲרָם, שֶׁהִיא בַּמִּזְרָח, קָרָאתִי לִי אֶת אַבְרָהָם לִהְיוֹת נִמְלָךְ בַּעֲצָתִי. עַיִט – כְּמוֹ ״הֵיתִיב עֵיטָא וְטַעַם״ (דניאל ב:יד), ״אִתְיָעֲטוּ כָּל סָרְכֵי מַלְכוּתָא״ (דניאל ו:ח). וְגַם יֵשׁ לְפוֹתְרוֹ בִּלְשׁוֹן עוֹף: קְרָאתִי לְמַהֵר אַחֲרַי כְּעוֹף הַפּוֹרֵחַ וְנוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ:
מֶרְחָק. קָרָאתִי לְאִישׁ עֲצָתִי, וְעִמּוֹ יָעַצְתִּי בֵּין הַבְּתָרִים ד׳ גָּלֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מד יז) ״וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה וְגוֹ׳״ (בראשית טו:יב):
אַף דִּבַּרְתִּי. עִמּוֹ הַגָּלֻיּוֹת וּגְאֻלָּתָן, אַף אֲבִיאֶנָּה: