אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק מו

פרק מה

פסוק א

כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ. אֱלָהוּתֵיהֶם שֶׁל בָּבֶל כָּרְעוּ קָרְסוּ, לְשׁוֹן שְׂחוֹק שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה הוּא, כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹלִי מֵעַיִם וְאֵינוֹ מַסְפִּיק לֵישֵׁב עַל מוֹשַׁב בֵּית הַכִּסֵּא עַד שֶׁהוּא נִתְרָז:

כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ. אישקרופי״ר בֵּל, קונקיא״ה נְבוֹ. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ גֵּרְשׁוֹם מְאוֹר הַגּוֹלָה:

הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם. צַלְמֵי צוּרָתָם שֶׁל בֵּל וּנְבוֹ הָיוּ לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה, נִדְמוּ לִהְיוֹת כְּחַיָּה וְכִבְהֵמָה, שֶׁמְּזַהֲמִין וּמְלַכְלְכִין עַצְמָן בְּרֵעִי שֶׁלָּהֶם:

נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא. רְעִי שֶׁבִּמְעֵיהֶם כְּבֵדוֹת הֵם לַעֲמוֹס כְּמַשָּׂא לְאָדָם עָיֵף, לְפִיכָךְ קָרְסוּ כָּרְעוּ יַחְדָּו, הַקְּרִיסָה עִם הַכְּרִיעָה:

פסוק ב

לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא. לְהַפְלִיט הַצּוֹאָה שֶׁבְּמֵעֵיהֶם כִּשְׁאָר הַמּוֹצִיאִין כַּהֹגֶן:

מַלֵּט. לְשׁוֹן הוֹצָאָה מִמָּקוֹם בָּלוּעַ, וְכֵן (ישעיהו לד:טו) ״שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט״, הוֹצִיאָה בֵּיצָתָהּ, וְכֵן (ישעיהו סו:ז) ״וְהִמְלִיטָה זָכָר״. וְיוֹנָתָן לֹא תִּרְגֵּם כֵּן הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ:

פסוק ג

הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן. מֵאָז נוֹלַדְתֶּם בְּבֵית לָבָן הָאֲרַמִּי, עָמַסְתִּי אֶתְכֶם עַל זְרוֹעוֹתַי, כִּי מֵאָז עָמְדוּ עֲלֵיכֶם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְלֹא כְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁהָיוּ עוֹמְסִים וְנוֹשְׂאִים אֶת אֱלֹהֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה, אֲבָל אַתֶּם עֲמוּסִים וּנְשׂוּאִים בִּזְרוֹעוֹתַי:

פסוק ד

וְעַד זִקְנָה. אֲשֶׁר זְקַנְתֶּם וְכָלָה כֹּחֲכֶם, שֶׁאֵין לָכֶם זְכוּת, אֲנִי הוּא בְּרַחֲמַי וּבְמִדַּת טוּבִי לְהוֹשִׁיעֲכֶם וְלַעֲמֹס וְלָשֵׂאת לְמַלֵּט. לְפִי שֶׁאָמַר עַל יִרְאָתָם שֶׁהִיא נִסְבֶּלֶת, וְגַם מַשָּׂאָהּ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמַלֵּט, אָמַר: ״אֲנִי הַסּוֹבֵל אֲחֵרִים וְאֶת מַשָּׂאָם אֲמַלֵּט״:

פסוק ה

וְתַמְשִׁלוּנִי. כְּמוֹ ״וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר״ (איוב ל:יט), לְשׁוֹן ׳דִּמְיוֹן׳:

וְנִדְמֶה. וְנִהְיֶה אֲנִי וְהוּא דּוֹמִין זֶה לָזֶה:

פסוק ו

הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס. לְשׁוֹן ״יִזְּלוּ מָיִם״ (תהלים קמז:יח):

בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ. הוּא קְנֵה הַמֹּאזְנִים, שֶׁקּוֹרִין פליי״ל בלע״ז:

פסוק ח

זִכְרוּ זֹאת. אֲשֶׁר אֲנִי חָפֵץ לוֹמַר:

וְהִתְאֹשָׁשׁוּ. וְהִתְחַזְּקוּ, כְּמוֹ ״לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת״ (ישעיהו טז:ז):

הָשִׁיבוּ פוֹשְׁעִים עַל לֵב. וּמָה אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם לִזְכּוֹר וּלְהָשִׁיב עַל לֵב?

פסוק ט

זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם. אֲשֶׁר רְאִיתֶם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד, אָנֹכִי אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי:

פסוק י

מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. גָּלוּת מִצְרַיִם וּגְאֻלָּתָהּ הוֹדַעְתִּי בֵּין הַבְּתָרִים, לִפְנֵי הֱיוֹתָהּ:

פסוק יא

קוֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט. מֵאֶרֶץ אֲרָם, שֶׁהִיא בַּמִּזְרָח, קָרָאתִי לִי אֶת אַבְרָהָם לִהְיוֹת נִמְלָךְ בַּעֲצָתִי. עַיִט – כְּמוֹ ״הֵיתִיב עֵיטָא וְטַעַם״ (דניאל ב:יד), ״אִתְיָעֲטוּ כָּל סָרְכֵי מַלְכוּתָא״ (דניאל ו:ח). וְגַם יֵשׁ לְפוֹתְרוֹ בִּלְשׁוֹן עוֹף: קְרָאתִי לְמַהֵר אַחֲרַי כְּעוֹף הַפּוֹרֵחַ וְנוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ:

מֶרְחָק. קָרָאתִי לְאִישׁ עֲצָתִי, וְעִמּוֹ יָעַצְתִּי בֵּין הַבְּתָרִים ד׳ גָּלֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מד יז) ״וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה וְגוֹ׳״ (בראשית טו:יב):

אַף דִּבַּרְתִּי. עִמּוֹ הַגָּלֻיּוֹת וּגְאֻלָּתָן, אַף אֲבִיאֶנָּה:

פסוק יב

אַבִּירֵי לֵב. אֲשֶׁר אִמַּצְתֶּם לְבַבְכֶם וְנִדְבַּקְתֶּם בִּי:

הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה. אֲשֶׁר אָרְכוּ לָכֶם הַיָּמִים, וְלֹא הֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם צִדְקָתִי לִגְאוֹל:

פסוק יג

קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי. מֵעַתָּה וְלֹא תִרְחָק:

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה