רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מו · פסוק א
כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ. אֱלָהוּתֵיהֶם שֶׁל בָּבֶל כָּרְעוּ קָרְסוּ, לְשׁוֹן שְׂחוֹק שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה הוּא, כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹלִי מֵעַיִם וְאֵינוֹ מַסְפִּיק לֵישֵׁב עַל מוֹשַׁב בֵּית הַכִּסֵּא עַד שֶׁהוּא נִתְרָז:
כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ. אישקרופי״ר בֵּל, קונקיא״ה נְבוֹ. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ גֵּרְשׁוֹם מְאוֹר הַגּוֹלָה:
הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם. צַלְמֵי צוּרָתָם שֶׁל בֵּל וּנְבוֹ הָיוּ לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה, נִדְמוּ לִהְיוֹת כְּחַיָּה וְכִבְהֵמָה, שֶׁמְּזַהֲמִין וּמְלַכְלְכִין עַצְמָן בְּרֵעִי שֶׁלָּהֶם:
נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא. רְעִי שֶׁבִּמְעֵיהֶם כְּבֵדוֹת הֵם לַעֲמוֹס כְּמַשָּׂא לְאָדָם עָיֵף, לְפִיכָךְ קָרְסוּ כָּרְעוּ יַחְדָּו, הַקְּרִיסָה עִם הַכְּרִיעָה: